חדש על המדף

"וינסטון צ'רצ'יל היה מוט הברזל של הגורל. אלמלא היה במקום שהיה והציב התנגדות, הרכבת הנאצית הייתה טסה קדימה. בהתחשב בקורותיו עד אז, נֵס שהוא בכלל עוד חי"

מה משנה את מהלך ההיסטוריה: דחפים כלכליים והתנהגותם של המונים, או אישים דגולים המתעלים למעלה מגובה השעה? הספר הזה מציע תשובה ברורה, ומוכיח אותה ממקרהו של אדם גדול מהחיים, שבכוח אישיותו ותושייתו, שנינותיו וגם שיגעונותיו הציל את העולם מגרמניה הנאצית: ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל. היה בו גרעין אישיותי נדיר ששינה הכול. בוריס ג'ונסון קורא לו אפקט צ'רצ'יל.

את סיפורו של צ'רצ'יל כתבו רבים, גם צ'רצ'יל עצמו, אבל בוריס ג'ונסון כותב אותו אחרת לגמרי. זו איננה עוד ביוגרפיה. זהו סיפור, סיפור אמיתי, המטייל הלוך ושוב בין נקודות מייצגות בתשעים שנות חייו של צ'רצ'יל, ומאיר מהן את ימינו שלנו – שאלמלא צ'רצ'יל היו נראים אחרת לגמרי. מעט לאחר שכתב את הספר הזה נכנס בוריס ג'ונסון לנעליו הגדולות של צ'רציל; כשג'ונסון כותב על צ'רצ'יל, הוא כותב על מקור השראתו הפוליטית.

● כמה פעמים ניצלו חייו של צ'רצ'יל כשהתעקש להיות בקו הסכנה?
● אילו מהשנינויות החריפות המיוחסות לצ'רצ'יל הוא לא אמר מעולם?
● מדוע לא הצליח צ'רצ'יל ב-1945 לשכנע את ארה"ב להילחם בקומוניזם?
● ומהו, בעצם, אפקט צ'רצ'יל? 

חיבור זה, פורס לפני הקורא בבהירות ובשיטתיות את מקורות היניקה של תנועת דגל ירושלים, את האידאולוגיה שלה, את שאיפותיה המעשיות ושלבי התפתחותה. הספר מפריך את הדעה הרווחת, כביכול היתה זו אפיזודה שלא השאירה כל רושם.

זהו ספרו הראשון של סא"ל (מיל') מידן בר, ובו הוא חושף חוויות מתקופת שירותו כטייס מסוקים ברצועת הביטחון בלבנון, שעד היום היו נצורות בזיכרונו. מילותיו של מידן מצליחות לתאר את דור רצועת הביטחון ממעוף הציפור, אך גם להרעיד את נימי הנפש. זהו אינו רק ספר על תעוזה ואומץ לב, אף שיש בו גם לא מעט מאלה, אלא בייחוד ספר שמקלף אט-אט את שכבות הבצל עד שמתגלים רגשות הפחד, הבדידות, ההקרבה והסיפוק שבתוך תא הטייס ונחשפים הקשר הייחודי והמחויבות לכוחות הקרקע ברצועה. בעומק ובחן מצליח בר לנסח תובנות רבות בנוגע לחברה הישראלית, למנהיגות ולבני האדם באשר הם, וכן תובנות באשר לחיבורים בין אוכלוסיות ודבקות במשימה שהיא לאו דווקא צבאית.  

"נולדתי שנה אחרי הקמת המדינה. כלוחם, מפקד ומדינאי הקדשתי את חיי למאבק בכוחות שביקשו להשמידנו ולעשיית שלום עם אלו שהושיטו לנו יד."

"בסיפור חיי שזורים יגון ושמחה, כישלון והצלחה, לקחים שלמדתי ואנשים שאהבתי. הסיפור האישי שלי כרוך בסיפור תקומתו של עמנו. הוכחנו שעם אמונה ונחישות ניתן לגבור על כל מכשול ולהבטיח עתיד מזהיר למדינתנו".

"אני נרגש לחלוק עמכם את סיפורי בתקווה שהפסגות, התלאות והתובנות שאספתי לאורך הדרך יספקו השראה לכל המבקשים לחיות חיים בעלי משמעות".

החינוך העברי בארץ ישראל בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 היה בין הגורמים המרכזיים לקידום המטרות הציוניות. כבר מראשיתו פעלו חלוציו (המורים העבריים) לעיצוב דמותו של דור הבנים. מיתוסים לאומיים היו בין דרכי ההבניה של תודעתו האידיאולוגית והערכית של דור הבנים, בבחינת אמצעי לסגל לו השקפה ותפיסת עולם על פי האידיאות המרכזיות של הציונות. על פי תפיסה זו, תקופת בית ראשון ושני הובנו כמיתוסים מכוננים ותבניות עומק של תודעה היסטורית; הודגשו מיתוסים של גבורה והקרבה ומאבקים למען חירות לאומית; מיתוסים היסטוריוסופיים התוו "מעגל היסטורי" דטרמיניסטי; צויר מיתוס של דמות אנושית חדשה, דיוקן רצוי של דור הבנים הארצישראלי – "היהודי החדש" או "העברי החדש", והואדר מיתוס ה"מולדת" ו"זכותנו ההיסטורית על הארץ". מיתוסים אלה מתאפיינים ברטוריקה ריגושית, עשירה במבעים פיגורטיביים, עשירה במושגים ואופני מבע הטיפוסיים לשיח האידיאולוגי-ציוני, רטוריקה המתאפיינת בלשון מלאת פאתוס המשרתת את תוכנם וייעודם.

ספרו של דוד שחר, מיתוס וחינוך, עומד על המיתוסים הלאומיים שעיצבו את עולם הערכים של דור הבנים בראשיתו של החינוך העברי בארץ ישראל, והם עתידים להשתרש בתרבות העברית בארץ ישראל בהמשך הדרך ולהפוך במידה רבה לחלק חשוב של תרבות לאומית זו. מנקודת מבט מחקרית הספר נותן מענה לשאלה מהם התכנים והמנגנונים היוצרים תודעה היסטורית לאומית וזהות לאומית בראשיתה של חברה לאומית מתהווה – הוא מהווה נדבך חשוב בבחינת דפוסי הזיכרון הקולקטיבי ובבחינת השימוש בייצוגי העבר בתהליך בניית האומה העברית בארץ ישראל. 

סוגיית היחסים בין גברים לנשים במרחב הציבורי היא מן הנושאים הרגישים והטעונים שמעסיקיםאת שומרי ההלכה בעת הזאת. הנאמנות, הצניעות והקדושה הם ערכים מכוננים של המשפחה והחברה היהודית. אולם החברה המעורבת המודרנית מציבה אתגרים לא פשוטים בפני ההלכה,שהתעצבה בחלקה הגדול בחברה מסורתית נפרדת: האם אפשר לגשר על הפער שנפער בין המציאות להלכה? האם בהלכה המסורתית עשויים לחול שינויים? ובעיקר, האם יש דרך לחיות חיים הלכתיים מלאים בחברה מודרנית? בכרך זה, השני בסדרת ספרי השו"ת אבוא ביתך, מתמודדים הרבנים דוד ואברהם סתיו עם מגוון של סוגיות העולות מן המפגש בין ההלכה לחיים המודרניים: החל מהלכות שמירת העיניים וצניעות הלבוש הנוגעות ליחיד, דרך דיני נגיעה וייחוד המעצבים את ההתנהלות במסגרות משותפות, וכלה בהתמודדות הקהילתית והציבורית עם פגיעה או הטרדה מינית. כל אחד מפרקי הספר מוקדש לשאלה אחת מרכזית, כשהוא בוחן באופן שיטתי ומקיף את שורשיה ההלכתיים מן המקרא ומספרות חז"ל ועד לדברי הפוסקים האחרונים. בסוף כל פרק מובאות באופן בהיר ותמציתי המסקנות העקרוניות וההנחיות המעשיות הנובעות מהן. לצד הכתיבה היסודית, הפסיקה ההלכתית של הספר מתאפיינת בהיכרות מעמיקה עם ההיבטים החברתיים והתרבותיים של המאה העשרים ואחת, וההבנה שלהיבטים אלו חשיבות עצומה במסגרת ההכרעה ההלכתית.

ראי האר”י מציג לנו את דמותו של הרב קוק כפי שלא הכרנוהו מעולם.

המעיין בספר זה יגלה כי כל מהותו, מגמתו וכוונתו בכל מה שעשה היה העסק בסודות התורה,
ללומדם וללמדם, לבארם ולדורשם ברבים.
 

דפני אסף ז"ל, אמא של דורון אסף, חיילת צעירה מקיבוץ מעגן מיכאל שהתאבדה בינואר 2007, ופרופ' יוסי לוי בלז, פסיכולוג קליני ומומחה בתחום מניעת האובדנות, יצאו למסע אישי, חברתי, תרבותי ואנושי, שבמרכזו ניסיון לברר את שורשי הכאב הנפשי ואת הסיבות המובילות אדם להחלטה להתאבד.

במסעם פגשו שורה של אנשי רוח, מדע ודעת, בהם הפסיכיאטר וחוקר המוח יורם יובל, ההיסטוריון יובל נח הררי, הפילוסוף אסא כשר, האנתרופולוג דניאל נוה, היזמית עדי אלטושלר, ועוד רבים וטובות. כל מפגש הוליד שיחה מעמיקה מפרספקטיבה ייחודית על פשרו של הכאב הנפשי ועל האפשרויות להתמודד איתו. יחדיו, מצטרפות השיחות למסמך רב ממדי, השופך אור על תופעת האובדנות ועל הדרכים למניעתה.