חדש על המדף

האם מחשב יוכל אי-פעם להלחין סימפוניה, לכתוב רומאן זוכה פרסים, או לצייר יצירת מופת? ואם כן, האם נהיה אנחנו מסוגלים להבחין בין יצירה ממוחשבת לבין יצירה אנושית? כבני-אנוש יש לנו היכולת המדהימה ליצור יצירות אמנות שמרוממות את הנפש, מרחיבות את הלב, ומשנות מן היסוד את משמעות החיים. אבל בתחומים רבים, ההתפתחויות בבינה המלאכותית מערערות את המצב הקיים, עם הגילוי שמכונות מסוגלות לבצע באותה מידה של הצלחה, ולעיתים אף בצורה טובה יותר, מטלות רבות שבני-אדם ממלאים בדרך כלל. אבל האם מכונות יכולות להיות יצירתיות? האם בקרוב הן יוכלו ללמוד מן האמנות שמרגשת אותנו ולהבין מה מייחד ומבדיל אותה מהשיגרתי, היומיומי והמשמים? בספר "תוכנת היצירתיות", בוחן מרכוס דו סוֹטוֹי את טיבה של היצירתיות, ובמקביל מציע לקוראים מדריך חיוני לאופן הפעולה של האלגוֹריתמים והחוקים המתמטיים שביסודם. הוא שואל באיזו מידה התגובה הרגשית שלנו לאמנות נובעת מתגובת המוח שלנו לדפוסים ולמיבנים, ועומד על משמעות היצירתיות במתמטיקה, באמנות, בשפה ובמוזיקה. כמה זמן עשוי לחלוף עד שמכונות יפיקו תוצר יצירתי? או שמא עיקר התרומה שלהן תהיה בכך שידחפו אותנו להעשיר את הדמיון שלנו? הדיון בשאלות האלה ואחרות הוא מסע מרתק ויוצא-דופן הן למחוזות הבינה המלאכותית והן למשמעות של היותנו בני-אנוש.

בתחילת שנת 2000 החלו יוצרים ויוצרות חרדים להפיק סרטים עלילתיים בעלי מאפיינים דתיים. הסרטים הופצו לחרדים מזרמים ש"פתוחים" לטכנולוגיה מודרנית ומשתמשים בה, ובן רגע היו לפופולריים מאוד. תופעה זו, המתרחשת גם היום לצורותיה, מקפלת בתוכה תובנות רבות על החברה החרדית בישראל ועל התנהלותה התרבותית. 

ספר זה עוסק בשני תחומי מחקר עיקריים: תקשורת קהילתית ותרבות הפנאי בחברה החרדית בישראל, מתוך בחינה אתנוגרפית ארוכת טווח של הקולנוע החרדי – סרטים בהפקה ובהפצה של חרדים וחרדיות למגזרים החרדיים, ובהם מוצגים גיבורים וגיבורות חרדים. בספר משולבים שלושה תחומי חקר ודעת עיקריים: מחקרי תקשורת ותרבות, אנתרופולוגיה חזותית ולימודי יהדות. בעזרתם נבחנים ומוסברים אופני ההפקה, ההפצה וההתקבלות של סרטים חרדיים עלילתיים. עוד נבדקים כאן סרטים חרדיים שעוסקים בעיקר בזהויות מעמדיות, זרות ולא פורמליות בחברה החרדית ובמיקומן החברתי.

הספר מציע הצצה לשינויים המתרחשים בחברה החרדית בישראל והבנה תאורטית שלהם מנקודות המבט של סוכני תרבות חרדים חדשים שצמחו מלמטה, יצרו, עיצבו ופיתחו תעשיית קולנוע חרדית, ושל צרכני הסרטים החרדיים, שהוסיפו והרחיבו את הצפייה בסרטים לתרבות פנאי קולנועית-חרדית מודרנית, חדשה ומיוחדת. צירופם של כל אלה מעלה מחשבה מחודשת על גבולות פנימיים וחיצוניים של החברה החרדית בישראל. 

מהי היהדות הקראית ומי הם הקראים? אסוּפה זו מנסה לענות על השאלה, באמצעות הארה והנגשה של מבחר מייצג מתוך הכתבים הקראיים מימי הביניים – העידן הקלאסי של עיצוב הקראוּת. האסופה כוללת כשבעים טקסטים נבחרים, שרובם מופיעים לראשונה בדפוס. הקוראים ימצאו בה מבחר מגוון, מעורר עניין והשראה מתוך העושר הבלתי־נדלה של היצירה הקראית מהמאה התשיעית עד המאה השתים־עשרה שנוצרה, רובה ככולה, בארץ ישראל.

הטקסטים מופיעים בחלוקה לשמונה 'שערים' (ובהם: ים המקרא – הפרשנות השיטתית לסוגיה; משעולים בהלכה הקראית הקדומה; צוהר לנפש ולחיי היום יום – הקינה, התפילה והשירה; ועוד). כל אחד מהטקסטים מלווה בהקדמה המציגה את ההקשר התרבותי־ההיסטורי שלו ואת הסוגה שאליה הוא משתייך ועוד מרכיבים ונושאים מעניינים המופיעים בטקסט. האנתולוגיה פותחת במבוא נרחב, הכולל סקירה היסטורית וספרותית.

"אמת פשוטה וגדולה הייתה בדברים שאמר לנו, פקחות וחוכמת חיים. מפרשת השבוע יצאו הדברים, אך תמיד הם נגעו בחיינו, היו רלוונטיים ומאירים כתורת חיים, וכיסוי פנימי מלא היה בם. לעיתים דומה היה כי כלל לא אל הציבור הוא פונה ולא אל אחרים הוא דובר כי אם אל עצמו. באמונה עמוקה נאמרו השיחות ומתוך כנות, והן נפלו באהבה על אוזניים כרויות ועל לבבות צמאים, ועוררו אמון ואמונה" (מתוך הקדמת העורך)

'ניצלתי רק כדי לא להשכיח את השואה [...] נשרפתי כמו כולם במשרפות. לא הכוח שלי מאיץ בי. אני שליח ציבור. ניצלתי על מנת שלא לתת מנוח'. משה פראגר היה דמות מרתקת ושונה בנוף הארץ-ישראלי לפני הקמת המדינה ואחריה. הוא פעל להנחלת זיכרון השואה, מחקרה והנצחתה בחברה החרדית, והותיר חותם על עיצוב זיכרון השואה גם בחברה הישראלית הכללית. סיפור חייו של פראגר, איש רוח ומעש, משתלב בפרקים היסטוריים דרמטיים של העם היהודי. פראגר, יליד ורשה ובשר מבשרה של יהדות פולין התוססת, סייע במבצע מורכב ומסוכן להברחתו ארצה של האדמו"ר מגור, הרב אברהם מרדכי אלתר, ובמסגרת שליחותו הגיע אתו לארץ ישראל בשנת 1940. תקוותו לשוב חזרה אל חיק משפחתו שנותרה בוורשה נכזבה, ולאחר שנספו כל קרוביו, ובראשם אשתו ובתו, נשא פראגר את אשמת עזיבתם כל ימיו. מיד עם הגיעוֹ לארץ תיאר פארגר את אֵימי שלטון הנאצים מעל כל במה ובמאמרים רבים בעיתונות, ולאחר מלחמת העולם השנייה נמנה עם חוקרי השואה החלוצים בארץ. עד יום מותו עסק בעיצוב זֵכֶר השואה במרחב הכללי ובזה החרדי בפרט, וראה בפעילותו זו שליחות עליונה. בתוך מערבולת הימים מספר את סיפורו של אדם, של תקופה, של מציאות ושל ייצוג מציאות, של היסטוריה ושל זיכרון. פועלו של פראגר וכתביו הרבים הנדונים בספר זה חושפים צד לא מוכר ביחסים שבין התנועה הציונית ומדינת ישראל ובין החברה החרדית.

הספר בין הזמנים, כפי ששמו מעיד בו, פורס רשת פרשנות בין זרמי עומק של מורשות ומסורות יהודיות לבין התמורות המתחוללות במציאות הישראלית המתהווה. לעתים רחוקות הופנתה תשומת הלב המחקרית לעדשות שדרכן ניתן להתבונן ביחסי גומלין אלה, על רובדיהם ההיסטוריים, על מורכבות הדיאלוג ביניהם ועל המתחים המובנים בהם.

פרקי הספר אכן נדרשים, כל אחד לטעמו ולשיטתו, לאמצעי מחקר שבעזרתם מתפענחות התופעות הנידונות בהם, ובראשם ההקשרים בין הטקס ובין הטקסט כמרכיבי־יסוד של העיון. במובן זה, יש בספר משום השבת עטרה ליושנה, שכן העיון בטקס ובטקסט כאבני השתייה של המחקר הסוציו־אנתרופולוגי הועם משהו בעשורים האחרונים. דווקא המִשלב בין הממד הטקסי לממד הטקסטואלי, שמקורו במקום המרכזי שהצימוד ביניהם תופס בתרבות היהודית לדורותיה, מאפשר ואף מעודד גישה רעננה ומחדשת, כפי שהספר מציע.

יעילותו של הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי הוכחה במאות מחקרים במגוון רחב של בעיות אצל ילדים ומבוגרים. ספר זה מציע תפיסה טיפולית ייחודית וכלי התערבות יצירתיים ומעשיים פרי פיתוחה של ד"ר נעמי אפל, אשר מקדמים את יעילות הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי בילד ובהדרכת הורים. במסע מרתק המתאר צעד אחר צעד את מהלך הטיפול, יוכל המטפל ללמוד כיצד ליצור קשר בטוח ויחסי אמון עם ילדים והורים, להבנות הסברים פסיכו חינוכיים המותאמים לצרכיהם השונים, לקבוע עימם מטרות טיפוליות משותפות וליישם את הכלים המיועדים לפיתוח מיומנויות הוריות מיטיבות, ולטיפול בילדים הסובלים מחרדה, בעיות התנהגות וקושי במיומנויות חברתיות. הספר מסייע בהבנת התהליך הטיפולי הנרקם בין המטפל למטופליו הצעירים והוריהם, מעשיר באופן ניכר את ארגז הכלים של כלל המטפלים ובמיוחד את זה של מטפלים התנהגותיים קוגניטיביים.

ספר איוב הוא כספר החתום; רבים מכירים את הסיפור, אך מעטים מבינים את רעיונותיו העמוקים: את המענה של ה' לאיוב, את ההבדל בין הטיעונים השונים שבפי רעי איוב, ואת ההתפתחות של מחזורי הדיונים לאורך הספר.

הייחוד של החיבור שלפנינו הוא בשילוב של פרשנות רצופה של כל פסוק ופסוק לבין פרקי הגות ועיון. בכך הוא מאפשר לימוד בהירשל ספר איוב על פי דברי חז"ל והפרשנים לצד העמקה בענייני השקפה, בעיקר בשאלת הגמול והיחס בין אדם לבוראו.

הספר מזמין את הקורא למסע פרשני-רעיוני-הגותי בעקבות הדיונים שבין איוב לחבריו ובעקבות מענה ה' לאיוב.