חדש על המדף

הרב חיים סבתו היה ממייסדי ישיבת "ברכת משה" במעלה אדומים לפני יותר מארבעה עשורים. מאז הוא משמש בתפקיד ר"מ וראש ישיבה, וזוכה להרביץ תורה במשך השנים באלפי תלמידיו הבאים בשערי התלמוד.

לרגל מלאת לו שבעים – "עוד ינובון בשיבה" – מוגשים ללומדים בספר טוב עין מבחר שיעורים עיוניים בסוגיות תלמודיות קלאסיות, שנמסרו על ידו בהיכל הישיבה בשנים האחרונות והועלו על הכתב בידי בנו, ר' ישראל מאיר.

אורי גניזי אמר לבן שלו שאסור לשקר. אבל אז הלך לקנות כרטיס למתקן שעשועים – ושיקר. זה היה שקר קטן, שקר נסלח מהסוג שכמעט כולנו משקרים. אבל רק גניזי לוקח שקר קטן ועושה ממנו מחקר גדול. מחקר על מה שקורה כשאומרים דבר אחד ועושים דבר אחר.

הספר הזה עוסק בתמריצים. גלגל התנופה של הפעילות האנושית. תמריצים שולחים מסרים ביחס למה שבאמת חשוב לנו. אם אתם רוצים שאנשים ימחזרו בקבוקים, או ירכשו את המכונית שלכם או יעבדו יותר קשה – צריך לתמרץ אותם לעשות זאת. לשלוח את המסר הנכון. אם אתם מנסים להפסיק לעשן – תמריץ. למכור ספר חדש – תמריץ. הנה, זה מה שאני עושה עכשיו: מנסה להציע לכם תמריץ לקרוא את הספר של גניזי.

מה התמריץ שאני מציע? יש לו שני מרכיבים: קודם כל, אם תקראו יהיה לכם מעניין. ואתם בטח אוהבים שמעניין. תלמדו משהו על אריות בטנזניה, על אופנועני הרלי דיווידסון, על מכירת בתים בסן דייגו, על אימונים בחדרי כושר. והנה עוד תמריץ לקריאת הספר: הוא יביא לכם תועלת. אם תקראו אותו, תבינו יותר טוב איך לגרום לאנשים לעשות את הדברים שאתם רוצים שהם יעשו. איך לשכנע את הילדים לא לשקר. איך לגרום למנהל לתת לכם העלאה בשכר. איך להניע את השכנים להשקיע במרחב המשותף. איך להגדיל את המוטיבציה של העובדים. וגם – איך לגרום לעצמכם לרדת במשקל. כי גם את עצמכם אתם צריכים ללמוד לתמרץ.

המחקרים של גניזי מגלים דבר פשוט: כולנו משתמשים בתמריצים כל הזמן, גם אם אנחנו לא קוראים להם בשם הזה. והם מגלים עוד דבר: תמריצים לא תמיד עובדים כמו שנדמה לנו. המפתח לפיצוח תמריצים הוא להבין את המסר הנסתר שלהם. לכן חשוב מאוד להבין איך לתכנן תמריצים, איך להגיב לתמריצים, איך להשתמש בתמריצים.

יואב, תלמיד כיתה ב, קורא בשטף טקסטים המתאימים לבני גילו, אך הוא אינו מבין אותם. נועה, תלמידת כיתה ג, מבינה את הנקרא, אך קריאתה מקוטעת. ואילו ספיר, תלמידת כיתה ה שיכולתה המילולית מרשימה, כותבת בשגיאות רבות שאינן מאפשרות להבין את הכתוב. אילו תופעות הן בתחום ההתפתחות התקינה, ובאילו מקרים דפוסי הקריאה והכתיבה מרמזים על בעיה? כיצד אפשר לעזור לילדים להתגבר על הקשיים הללו?

הספר איך קוראים את זה? מנסה לענות על השאלות האלה ובתוך כך מבהיר מונחים כמו דפוסים של קשיי קריאה ואיות, טעויות בזיהוי מילים, תפיסה עצמית ומוטיבציה פנימית וחיצונית, ומבחין בין מושגים שונים כמו אבחון לעומת הערכה וקשיי קריאה לעומת לקות קריאה.

הספר עוסק במיוחד באיתור הלומדות והלומדים עם הצרכים המיוחדים ובדרכי התמודדות אפשריות, אך הרעיונות המוצגים בו מתאימים לכלל ילדי הכיתה. הידע התיאורטי והיישומי בתחום ההערכה וההתערבות המוצע בספר זה נועד לאפשר למורים, לסטודנטים ולהורים לפתח תובנות בקשר לצורכי הילדים המתקשים בקריאה ובאיות וללמוד כיצד לבחור עבורם את ההתערבות המתאימה ביותר.

יש הטוענים שהספרות היא בבחינת מורה דרך לגיבוש תכונות ראויות, כמו מצוינות אישית ומוסרית, להתעמקות בשאלות קיומיות, לפיתוח אמפתיה וחשיבה; לעומתם יש הסוברים כי הוראת הספרות יוצרת עומס מיותר על הלומדים במערכת החינוך ומסיטה אותם מקניית מיומנויות הכרחיות לחיים במאה ה- 21.  המתח בין שתי עמדות אלה מבטא את מעמדה הפרדוקסלי של הספרות בישראל: מצד אחד הספרות נתפסת כתחום "לא נחשב", לא כדאִי ולא מוערך; מצד שני היא נתפסת כתחום דעת עתיר השפעה חינוכית וחברתית.

הספר שלפניכם הוא פרי של מסע חשיבה, לימוד וחקר בן שנתיים שערכו שלוש עשרה חוקרות ממגוון מוסדות להכשרת מורים. חידושה של אסופה זו הוא בהתבוננות המחקרית בלמידת הספרות ובהוראתה בפועל בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בזרמי החינוך השונים בארץ. בספר ארבעה שערים: השער הראשון מפנה מבט ביקורתי לתוכניות הלימודים ומצביע על התמורות העיקריות שחלו בהן; השער השני עוסק בשיח כיתה בשיעורי עברית וספרות במרחבי לימוד שונים; השער השלישי נסב על הערכה בהוראת ספרות בסביבות למידה שונות; והשער הרביעי מתמקד בקריאה ובעידוד קריאה בסביבה הבית ספרית. הספר מזמין את קוראיו – קהילות של מורים ומורי מורים, ספרנים והורים – לתהליכי חשיבה על פיתוח דרכים לטיפוח הוראת ספרות, כזאת שתלמידים ימצאו בה מקור השראה ומשמעות לחייהם, עוגן אתי ומצפן לנקיטת עמדה; דרכים שיביאו לעידוד קריאה ולשיפור מעמדה הייחודי של הספרות כתחום דעת.

"אנחנו מנמיכים טוס מעל נחל צפית. פני דבוקות לחלון המסוק. אני מתבונן למטה, מחפש אחר סימן חיים, תזוזה במים, בגד, כל דבר. מתפלל לזהות פצוע שניתן לעזור לו. מישהו להציל".

צוותי יחידה 669 משתתפים בכל תרחיש שניתן להעלות בדמיון וגם בכאלה שקשה לדמיין – החל בחילוץ חיילים פצועים תחת אש ועד למבצעים חשאיים הרחק מעבר לקווי האויב. לוחם חילוץ הנמצא בכוננות אינו יודע היכן ימצא את עצמו בעוד רבע שעה: בדרך לחילוץ בני נוער שנקלעו לשיטפון במדבר יהודה או בדרך להצלת חייהם של חיילים שנפגעו ממטען בגבול עזה; גולש על כבל ממסוק כמלאך משמים לחלץ טייס נוטש או כמוצא אחרון לתינוק סורי שנפצע בקרבות מעבר לגבול. הסירנה המייללת והפקודה "חתולים זנק!" עלולות לתפוס את לוחם 669 בכל רגע נתון ולהעבירו במהירות הבזק משגרה מלאה למשימות שבהן יידרש לעתים להגיע אל קצה גבול היכולת האנושית.

במשך כחמש שנים תיעד גיא את שירותו המפרך והייחודי כלוחם־פרמדיק ביחידת העילית 669 – יחידת החילוץ הקרבי של חיל האוויר. בכישרון כתיבה יוצא דופן חיבר מסמך מרתק וקולח, שבו שזורים ביד אמן השמח עם העצוב, מורט העצבים עם מעורר ההשראה, האישי עם הלאומי, משובת נעורים עם פטריוטיות ומסירות נפש.

מעולם לא נכתב ספר שכזה על השירות הצבאי בצה"ל, ספר המתעד באופן כה אינטימי את חוויית השירות ביחידת עילית מיום הגיוס, דרך ההכשרה הארוכה ויוצאת הדופן ועד להשתתפות במבצעים מיוחדים ובדרמות לאומיות. מאפס למאה, שקיבל את אישור הצנזורה הצבאית, מתאר מבצעים שהיו אסורים עד כה לפרסום וכולל חשיפות ממקור ראשון על הפעילות החשאית והמורכבת של אחת היחידות המובחרות ביותר בצה"ל.

העשור החמישי תשמ"ח-תשנ"ח (1998-1988) הוא אחד העשורים העצובים ביותר בתולדות מדינת ישראל ואחד העשורים המעצבים שלה. זהו עשור שהיו בו אירועים קשים שייזכרו לדורות. ראשיתו באינתיפאדה הראשונה, המשכו במלחמת המפרץ ובמאות פיגועי טרור בארץ ובלבנון, ושיאו ברצח המתועב של ראש הממשלה יצחק רבין שזעזע את יסודות המדינה והחברה. בו זמנית, זהו עשור מעצב שבו צמחה הכלכלה הישראלית ובו הופרטו חלקים גדולים של המשק; נחקקו חוקי יסוד ששינו את פני המשפט בישראל; נקבעו סטנדרטים חדשים לזכויות האדם, ובמיוחד לזכויות נשים וילדים; נחתמו הסכמי אוסלו והסכם שלום עם ירדן; עשרות מדינות כוננו יחסים דיפלומטיים עם ישראל (כולל סין והודו); ישראל התבססה כמדינת 'היי־טק' ופרצה לחלל; כמיליון עולים עלו מברית המועצות ועשרות אלפים עלו מאתיופיה. אין ספק כי בסיום העשור החמישי פניה של המדינה השתנו. על כל אלו – ועל נושאים נוספים הנוגעים לתקופה – מובאים בספר זה מאמרים מפי טובי החוקרים והחוקרות.

אי אפשר להבין את עצמנו ללא מושג הזמן. אבל מהו הזמן? מדוע הוא כל כך עקרוני למשמעותיות של חיינו? כיצד הוא נוכח ומשורג בחוויה האנושית, ביומיום ובבניית הזהות העצמית שלנו? האם יש דרך ראויה או עדיפה לחיות את הזמן? מראשיתה של הפילוסופיה בעולם העתיק ועד עידן הבינה המלאכותית והמציאות הווירטואלית, הזמן מהווה שאלה מרכזית וקשה לפיצוח.

בזמן הקורונה, בעת משבר וסגרים, שני פילוסופים ישראלים נפגשו אחת לשבוע בזום ושוחחו על שאלות אלה. שיחותיהם מובאות עתה בפני הקוראים ב"זמן: תשע שיחות פילוסופיות". ירון סנדרוביץ וחגי כנען משוחחים, חושבים יחד ולא פעם מתווכחים על פשרן של עובדות שאין מוכר מהן בחיינו, ועם זאת ההרהור על אודותיהן מפתיע ופותח שאלות לא צפויות: חלוף הזמן והכאב שכרוך בו, חמקמקותו של ה"עכשיו", השתנות, צמיחה ואובדן, הנצח, העבר שהווה בזיכרון, הנעורים וההזדקנות, הסופיות והמוות, העתיד והופעתו של החדש.

בניגוד לנוסח המקובל של מאמר או ספר אקדמי, שכמעט תמיד כפופים למשטר של כתיבה שדורש להציג עמדה מונוליטית, השיחות בין כנען לסנדרוביץ מזכירות לנו שראשיתה של הפילוסופיה היא בדיבור חי ומתפתח, במפגש ממשי, בידידות אינטלקטואלית שמאפשרת חקירה וגילוי בצוותא, בשני קולות, מתוך דמיון והבדל, קירבה ומרחק, הסכמה ואי-הסכמה. בשיחות המרתקות ביניהם סנדרוביץ וכנען מבקשים להנהיר את חוויית הזמן מבלי לסלק את המסתורין והחידתיות שכרוכים בה.

בספר זה - לשון ומסורה - מכונסים עשרים ממחקריו שפורסמו בבימות שונות בעשרים וחמש השנים האחרונות, והם עוסקים בעיקר בתחום הלשון העברית (לשון המקרא והלשון החדשה), ובתחום המסורה (תולדות המסירה של הנוסח, כתר ארם צובה, אפיונם של כתבי יד אשכנזיים מקראיים מימי הביניים, ספרי תורה עתיקים ועוד)