חדש על המדף

החסידות על גווניה השונים בימינו מהווה מוקד משיכה לרבים. יש בה המשכיות מסוימת לחסידות בראשיתה, אך כיום היא לובשת צורה ותוכן אחרים, עם שינויי המקום והזמן.

מה סוד קסמה של החסידות, על גווניה השונים? וכיצד היא משמשת מוקד משיכה לרבים שמוצאים בה את מקומם?

דרך מסע בספר נתיבות שלום שכתב האדמו”ר האחרון של סלונים, ר’ שלום נח ברזובסקי, ננסה בספר זה לגעת בדמותה של חסידות סלונים בימנו  ונבדוק האם היא מהווה ביטוי לחרדיות חדשה ומודרנית.

לקוראים תינתן הזדמנות לקבל זווית חדשה ועכשיות לרוח ולחיי היום יום של עדה חסידית ישראלית המתמודדת עם אתגרי המקום והזמן. באמצעות שילוב של עדויות, בעיקר של נשים, ויחד עם בדיקת הספרים ומערכות החינוך של הקהילה. יחדיו ננסה לראות את דרך התקיימות ושמירת הלכידות של קהילה חסידית בעלת צביון מודרני, הכורכת בתוכה  גילויים של השקפה חרדית רדיקלית.

מה היה קורה אילו לא גילה קולומבוס את אמריקה, ובני האינקה היו פולשים לאירופה, מנחילים את דת השמש וכובשים את היבשת בהדרכת "הנסיך" של מקיאבלי? 

ציוויליזציות הוא רומן היסטוריה חלופית מבריק, שמעלה השערה: שלושה דברים חסרו לאינדיאנים כדי לעמוד בפני הכובשים הספרדים: תנו להם סוסים, ברזל ונוגדנים למחלות, ושיניתם את תולדות העולם. 
בתנאים אלה נוחת אפוא שליט האינקה אטַוַולְפָּה באירופה של קרל החמישי. 
מה הוא מוצא?
את האינקוויזיציה הספרדית, את מרטין לותר ותומכיו ואת הקפיטליזם בחיתוליו; את פלא הכתב והדפים המדברים; מלכויות מותשות ממלחמות אין־סופיות; ים שורץ שודדי ים; יבשת קרועה ממריבות דת וירושה.
אך יותר מכול הוא מוצא אוכלוסיות מדוכאות, מורעבות, על סף התקוממות: יהודים אנוסים מטולדו, מוסלמים מגרנדה, איכרים גרמנים – במילים אחרות בעלי ברית. האם יעלה בידם של בני האינקה לייסד ביבשת אירופה עולם יפה וצודק יותר במקום זה שהצמיחה הדת הנוצרית?

בספר חדש, מעמיק וקולח הכולל שימוש בחומר ארכיוני שראה אור רק לאחרונה, חושף יובל בלומברג את שהתרחש מאחורי הקלעים בעת רקימת ההסכמים, את המשא ומתן הגדוש מהמורות, את התככים הפוליטיים, את ההסתרות הקטנות והשקרים הגדולים, את החלומות, את האשליות – ואת ההתפכחות. 

מי כינה את הסכמי אוסלו "סוס טרויאני פלסטיני"? כיצד הניעה האיבה האישית בין פרס לרבין את תהליך אוסלו? מדוע הוסתר מפרס המבצע לשחרורו של נחשון וקסמן?כיצד ניסתה התקשורת לעצב את עמדת הציבור לגבי ההסכמים?
תשובות לשאלות אלו ולעוד רבות וחשובות מחכות לכם בחיבור היסטורי, מרתק וטרגי שמאיר מחדש את קווי השבר הפוליטיים, המדיניים והמוסריים שמעצבים את מדינת ישראל כבר שלושים שנה.
גם מי שתמכו בתהליך אוסלו וגם מי שראו בו אסון ימצאו בו דיון מפוכח על ההיתכנות לשלום, על המחיר ששילמנו, על הדרך להכרעת הטרור ועל עתיד החלום הציוני המשותף. לכל אלו נלווים גילויים מפתיעים ומטרידים על האירועים שימשיכו להשפיע עמוקות על חיינו עוד שנים רבות.

ספרה החדש של שגית בלומרוזן-סלע, האוטיסטים שבינינו, מבקש להעמיק את ההיכרות עם עולמותיהם של האוטיסטים. בפרקי הספר מוצגות זירות של הגשמה מקצועית לצד זירות של קשיים שבהן מתמודדים אוטיסטים בתפקוד גבוה בחייהם הבוגרים: בזירה המקצועית מוצגים האתגרים לצד הכישורים הגבוהים של אוטיסטים במקצועות כמו רפואה, מוזיקה, טיפול, הוראה ומקצועות נוספים; בזירות הקושי מתוארת התמודדותם של אוטיסטים עם הפרעות אכילה, שונות מגדרית, הפרעות דיסוציאטיביות, עבודה בתעשיית המין, תקיעות מקצועית ועוד. פרק נפרד מוקדש לחידוד ההבדלים בין אוטיזם לבין אבחנות נפשיות אחרות, שלעיתים קרובות אוטיסטים מאובחנים בהן בשוגג, על מנת לסייע בהגעה לאבחנה ולטיפול המתאימים ולהפחית את חוסר ההבנה, הדכאון, הפגיעות העצמיות והאובדנות השכיחים בקרבם. פרקי הספר שזורים בדוגמאות מרתקות מחייהם של אוטיסטים שניאותו לשתף בסיפוריהם האישיים בפתיחות רבה וביכולת התבוננות עצמית מרשימה וכובשת. פרק מרתק נוסף מציג את גיבורת הרומן "על עצמות המתים", מאת זוכת פרס הנובל אולגה טוקרצ'וק, כדמות אוטיסטית.

האוטיסטים שבינינו מדגיש את תכונותיהם וכישוריהם יוצאי-הדופן של האוטיסטים – אשר לא הודגשו עד כה ברוב המחקרים לגביהם, שהתמקדו בעיקר בהיבטים הבעייתיים שבאוטיזם – ואת תרומתם העצומה לאנושות, שללא ספק הייתה מתקדמת הרבה פחות ללא מדענים, חוקרים, יוצרים ואנשי מקצוע אחרים מהשורה הראשונה שמשוער שהיו אוטיסטים. היכולות הגבוהות לצד הקשיים כבדי המשקל שעמם אוטיסטים מתמודדים מדגישים את הצורך שלנו כחברה להכיר את האוטיזם לא כמחלה או כמצב שלילי הדורש ריפוי או נרמול, אלא כמצב שדורש הבנה ומתן הזדמנויות – הן למען רווחתם האישית והן למען החברה כולה. כדי להתקדם לעבר מטרה זו מוצעת בספר שורה של צעדים עבור האוטיסטים עצמם, עבור אנשי בריאות הנפש, עבור מערכות חברתיות שונות ועבור המחקר בתחום.

ספרה החדש של שגית בלומרוזן-סלע, האוטיסטים שבינינו, מבקש להעמיק את ההיכרות עם עולמותיהם של האוטיסטים. בפרקי הספר מוצגות זירות של הגשמה מקצועית לצד זירות של קשיים שבהן מתמודדים אוטיסטים בתפקוד גבוה בחייהם הבוגרים: בזירה המקצועית מוצגים האתגרים לצד הכישורים הגבוהים של אוטיסטים במקצועות כמו רפואה, מוזיקה, טיפול, הוראה ומקצועות נוספים; בזירות הקושי מתוארת התמודדותם של אוטיסטים עם הפרעות אכילה, שונות מגדרית, הפרעות דיסוציאטיביות, עבודה בתעשיית המין, תקיעות מקצועית ועוד. פרק נפרד מוקדש לחידוד ההבדלים בין אוטיזם לבין אבחנות נפשיות אחרות, שלעיתים קרובות אוטיסטים מאובחנים בהן בשוגג, על מנת לסייע בהגעה לאבחנה ולטיפול המתאימים ולהפחית את חוסר ההבנה, הדכאון, הפגיעות העצמיות והאובדנות השכיחים בקרבם. פרקי הספר שזורים בדוגמאות מרתקות מחייהם של אוטיסטים שניאותו לשתף בסיפוריהם האישיים בפתיחות רבה וביכולת התבוננות עצמית מרשימה וכובשת. פרק מרתק נוסף מציג את גיבורת הרומן "על עצמות המתים", מאת זוכת פרס הנובל אולגה טוקרצ'וק, כדמות אוטיסטית.

האוטיסטים שבינינו מדגיש את תכונותיהם וכישוריהם יוצאי-הדופן של האוטיסטים – אשר לא הודגשו עד כה ברוב המחקרים לגביהם, שהתמקדו בעיקר בהיבטים הבעייתיים שבאוטיזם – ואת תרומתם העצומה לאנושות, שללא ספק הייתה מתקדמת הרבה פחות ללא מדענים, חוקרים, יוצרים ואנשי מקצוע אחרים מהשורה הראשונה שמשוער שהיו אוטיסטים. היכולות הגבוהות לצד הקשיים כבדי המשקל שעמם אוטיסטים מתמודדים מדגישים את הצורך שלנו כחברה להכיר את האוטיזם לא כמחלה או כמצב שלילי הדורש ריפוי או נרמול, אלא כמצב שדורש הבנה ומתן הזדמנויות – הן למען רווחתם האישית והן למען החברה כולה. כדי להתקדם לעבר מטרה זו מוצעת בספר שורה של צעדים עבור האוטיסטים עצמם, עבור אנשי בריאות הנפש, עבור מערכות חברתיות שונות ועבור המחקר בתחום.

מקנה אברם (Peculium Abrae) הוא דקדוק דו־לשוני של השפה העברית שחיבר אברהם דבלמש (~1460, לצ'ה , 1523, פאדובה), יהודי איטלקי שהיה רופא, פילוסוף, מרצה באוניברסיטת פאדובה ומתרגם חיבורים פילוסופיים מעברית ללטינית, וקיים קשרים קרובים עם הומניסטים נוצרים. החיבור יצא לאור בוונציה בשנת 1523 בעברית ובלטינית, לאחר מותו של המחבר, בהוצאתו של ההבראיסט הידוע דניאל בומברג. חיבור זה בולט בהיקפו, במבנהו, במקוריותו ובשילוב של המסורת הדקדוקית העברית עם הפילוסופיה הביניימית. החיבור מיוחד בכך שהוא כולל פרק נפרד לתחביר, שאין לו מקבילה בדקדוקים עבריים קודמים. החיבור שזור מושגים מופשטים והגדרות ודיונים מעורפלים, שכוונתם אינה נהירה. דבלמש בכלל, ו"מקנה אברם" בפרט, עוררו ומעוררים עניין רב במחקר בארץ ובעולם, אך למרות הניסיונות, תורת הלשון שלו לא הייתה מובנת עד כה.

הספר מוכיח שחיבורו של דבלמש מהמאה השש־עשרה מושפע מהאסכולה המודיסטית, ענף בדקדוק הספקולטיבי (=העיוני) של המאות השלוש־עשרה והארבע־עשרה. דבלמש מושפע בעיקר מחיבורו של תומאס מארפורט, Grammatica speculativa. הספר מנתח ביסודיות את המונחים המרכזיים בחיבורו של דבלמש, בשני נוסחיו, העברי והלטיני. בעיקר זה עוסק בתחום התחביר, ובראש ובראשונה בהרכבה (compositio) ובשימוש (regimen). בעזרת הכתבים המודיסטיים הלטיניים, שנכתבו כמאתיים שנים קודם לכן, החיבור מנגיש לראשונה את תורתו של מדקדק עברי יוצא דופן לקורא המודרני, וחושף לקורא העברי את תורתו של איש הרנסנס, יהודי הקנאי ליהדותו, שלקח על עצמו את המשימה למזג את תובנותיהם של הלוגיקאים הנוצרים לתוך מסורת הדקדוק העברי.

"הענף הגדוע של הגרף פוטוצקי" הוא רומן היסטורי המספר את סיפורו של ולנטין פוטוצקי, הידוע בשם 'הגרף פוטוצקי', וגם בשם 'גר הצדק אברהם בן אברהם'. כבן למשפחת אצילים ידועה בפולין של המאה ה-18, הוא יוצא עם ידידו לפריז בשליחות סודית מטעם מלך פולין. כאשר השליחות מתארכת, היא מתבררת כמסע שהוא אל עצמו, זהותו ואמונתו. ולנטין יפה התואר, בעל עולם עשיר היה יוצא דופן על רקע תקופתו, נחשף אל העולם היהודי שפגש בדרך, ונקרע בין רצונו להישאר נאמן לדתו ומשפחתו לבין ליבו שדוחק בו למצוא את האמת. ברקע נמצאת אהבתו לנערה יהודייה שהוא כלל איננו מכיר, וסיפורה הקודר של יהדות פולין הסובלת מרדיפות ומפוגרומים בלתי פוסקים. זהו סיפור על חיפוש מתמיד, נאמנות ואהבה בלתי אפשרית שהופכת למציאות. ולנטין פוטוצקי הוא דמות היסטורית שפרטי חייה לוטים בערפל. אפרו טמון בקברו של הגאון מווילנה, וסיפור חייו שזור בסיפור חייהם של יהודי אירופה במאות ה-17 וה-18. הספר "הענף הגדוע של הגרף פוטוצקי" הוא ניסיון לשרטט את קווי חייו האפשריים, תוך שימוש בידע ובפרטים היסטוריים רבים, ובשזירת הדמיון ברווחים שביניהם.

בקיץ 1947 נחתה בארץ ישראל משלחת שמנתה 11 בני לאומים שונים, חברי ועדת אונסקו"פ. הוועדה נשלחה מטעם האו"ם לחקור את שאלת ארץ ישראל ולהגיש המלצות באשר לעתידה הפוליטי. חברי המשלחת שהו בארץ ישראל פחות מארבעים יום, אולם עבודתם שינתה את מהלך ההיסטוריה של העם היהודי ושל תושבי הארץ היהודים והערבים מקצה לקצה. לאחר חקירה מאומצת החליטו רוב חברי הוועדה לאמץ כמעט במלואן את התביעות הציוניות שהוצגו להם, והמליצו על סיום שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל ועל הקמתן של שתי מדינות ריבוניות ועצמאיות: מדינה יהודית, שתשתרע על רוב השטח שבין נהר הירדן לים התיכון, ומדינה ערבית. שתי המדינות והעיר ירושלים, שיועדה בתכנית להיות בשליטת האו"ם, תחוברנה במנגנון שישמר את אחדותן הכלכלית. המלצות אלה היו הבסיס לדיון שהתקיים במושב העצרת השנייה של האו"ם ולאחר שינויים קלים הן אומצו על ידי העצרת הכללית ב-29 בנובמבר 1947, והביאו מבחינות רבות להקמתה של מדינת ישראל.

ספר זה מציג לראשונה תיאור מקיף של פרשת ועדת אונסקו"פ, על מכלול ההיבטים הקשורים בה. המחבר מבקש להעריך כיצד עיצבה אונסקו"פ את מסקנותיה ומה היו התהליכים והמניעים שהביאו להמלצותיה הסופיות. הספר מתבסס על תיעוד ארכיוני רב ומגוון, שחלקו נחשף כאן לראשונה, ומגיע למסקנות מרתקות ומפתיעות.

מלחמות ישראל שזורות לבלי הפרד בביוגרפיה הפרטית שלו: הוא איבד את אביו במלחמת השחרור ב-1948, לחם במלחמת ששת הימים, נפצע (פעמיים) ככתב קול ישראל והטלוויזיה במלחמת ההתשה, הציל חיים במלחמת יום הכיפורים, דיווח מאירופה כשהטרור הפלסטיני השתולל בה וכתב על הר הגעש האנושי שהתפרץ בלילה שבו החלה האינתיפאדה הראשונה.

בתחילת מלחמת לבנון הראשונה הוא נכנס על טנק של צה"ל לביירות, ובסופה דיווח על הטבח שהיה עד לו במחנות הפליטים הפלסטיניים שבדרום העיר. אחר כך שהה במוצבים המופגזים, יצא לפשיטות  והזיע יחד עם לוחמי צה"ל בעת שנסעו בנתיבי מטעני הנפץ ברצועת הביטחון שבדרום לבנון. ב-2006, במלחמת לבנון השנייה, הצטרף למבצע מוטס בעומק השטח שבשליטת חיזבאללה