חדש על המדף

בדורות האחרונים תופסת שאלת המוסר והצדק שבאכילת בעלי חיים מקום מרכזי בשיח הציבורי. דעות שונות מנסרות בחלל האוויר, ורבים תוהים לעצמם כיצד על האדם המודרני והנאור לראות את הדברים, והאם יש ליהדות מה לומר בשאלה סבוכה זו.

הראי"ה קוק זצ"ל, מגדולי ההוגים בדורות האחרונים, בחן סוגיה זו במאמרֵי "חזון הצמחונות והשלום", והציע הלכי רוח מפתיעים, השופכים אור על דרכה החינוכית של התורה לזיכוך האנושות וקידום המציאות לעבר החזון הגדול של "וגר זאב עם כבש".

בספר זה, הרב חיים דרוקמן מנגיש, מסביר ומרחיב את דברי הרב קוק. עיוניו עמוקים, מבוארים ומציבים תפיסה ברורה ומורכבת כאחת, שיש בה כדי לחולל מהפך מחשבתי אצל הקורא ולעורר בקרבו שאיפה אל הטוב – לצד ראייה ריאלית של המצב הנוכחי שבו הוא שרוי.

עם התרחבות השימוש במדיה דיגיטלית, אלגוריתמים תופסים מקום מרכזי בקבלת ההחלטות שלנו. מנועי המלצות באמזון ובנטפליקס, יישומוני ניווט, אתרי היכרויות – כל אלה מתיימרים לדעת טוב מאיתנו מה אנחנו צריכים, אוהבים או רוצים.
ואולם, ידע אלגוריתמי מתאר רק את מה שהוא יכול לשלוט בו. הוא מבקש להכיר בני אדם, אך גם מבקש שבני האדם יהיו שקופים וצפויים ככל האפשר, ובכך תורם לעיצובם ככאלה. חושבים בשבילך פורשׂ לפנינו תמונת-מציאות שבה לאט, אך בהתמדה, אלגוריתמים דוחקים את רגלינו מהכרעות הנוגעות לחיינו הן במישור האישי הן במישור החברתי-כלכלי – ולמעשה מפקיעים החלטות מהמרחב הפוליטי שלנו.
את האלגוריתמים אל לנו להבין במונחים טכניים בלבד. תחת זאת, עלינו לחשוף את ההנחות העומדות בתשתית פעולתם – וביסוד מחשבתם של האנשים והמוסדות שהוגים, מפתחים ומיישמים אותם – ולהתחקות אחר האופן שבו הם עונים על השאלה "מָהם בני אדם?"

• מהו חוסן ניהולי?
• כיצד יהפוך אותנו פיתוח חוסן ניהולי למנהלים מוצלחים יותר?
• במה מתאפיינים המנהלים בעלי החוסן הניהולי?
• איך ניתן לעמוד ואף לשגשג אל מול אתגרי הניהול?

ניהול הנו מלאכה מאתגרת, מורכבת ודחוסה. יחד עם תחושת הסיפוק והמשמעות עלולות להגיע גם תחושות אחרות כגון: עומס, מתח, הצפה, לחץ, תשישות וכדומה. בכדי להתמודד עם הקשיים הרבים שהניהול מזמן,

חשוב מאוד שלמנהל תהיה מנה הגונה של חוסן. חוסן הוא לא רק תהליך התפתחותי של הסתגלות והתמודדות אל מול הקושי, אלא כלי ניהולי ראשון במעלה המאפשר למנהל או למנהלת לצלוח אתגרים ומשברים ואף לשגשג למולם.

בכתיבה קולחת ועשירה ותוך הקבלה לעולמות מרתקים ומפתיעים, לוקח אותנו המחבר, ליאור הלוי, למסע אל תוך עולמו הפנימי, הרגשי והאישי של המנהל במטרה לסייע לו לפתח חוסן ולעמוד בהצלחה מול אתגרי הניהול והמנהיגות.

חונכות היא דרך של למידה מקצועית המבוססת על ידע אקדמי ועל קשר אנושי. מאז ומעולם הייתה החונכות דרך להעביר מדור לדור מסרים, רעיונות, פרקטיקות, תפיסות, אידאות וערכים בתחומי דעת מגוונים, למשל ברפואה, אומנות, משפט והוראה. בעולם המקצועי של היום רווחת החונכות, והשפעותיה נבחנות ביחס להתפתחות זהותם המקצועית של המודרכים ושל החונכים עצמם.

אסופת מאמרים זו מזמנת מפגש מחקרי ומעשי רחב, מגוון ומעמיק על עולם החונכות בחינוך, בדגש על מודלים שונים בזיקה למורים מתחילים. מאמרי הספר דנים בתהליך החונכות על ההיבטים הפסיכולוגיים וההתפתחותיים המתקיימים בו. נבחנים בהם תהליכים ייחודיים של החונכות בהקשר לתחומי דעת מגוונים הנלמדים במערכת החינוך. המחקרים המובאים בספר מעידים על עקרונות החונכות ומחזקים את ההבנה, שלחונכות מאפיינים מקצועיים-אוניברסליים הכוללים גופי ידע, מושגים, מודלים ותהליכי למידה שונים.

הכותבים הם מרצים וחוקרים מהאקדמיה העוסקים גם בהנחיה, בהדרכה ובחונכות. כך נוצר מנעד רחב של נקודות מבט על מעשה החונכות עד לכדי התגבשות של תובנות מקצועיות ורעיונות חדשניים בדבר מקומה של החונכות במרחב המקצועי הכולל.

ספר זה מיועד לכל העוסקים בהתפתחותם של עובדי הוראה, למלמדים במוסדות האקדמיים בתחום החינוך, למחנכים ולקובעי מדיניות במערכות חינוכיות שונות. בה בעת, כל העוסקים בהכשרה מקצועית ימצאו בו הקשרים ותובנות המתאימים לתהליכי הנחיה וחונכות מקצועיים כוללים.

אסופת מאמרים בהם עיון במצוות וההלכות הקשורות לחגי השנה.

תקיעות בראש השנה – בקרבן מוסף, ובתפילת מוסף; ברכות על הסוכה וברכת "לישב בסוכה": "ולקחתם לכם" – נטילה, הגבהה, נענוע; עלייה לרגל ממרחבי ארץ ישראל; נר חנוכה – חובת אישית ומשפחתית לא חובת הבית; אחריות על נזקי אש בנרות חנוכה; ברכות קריאת המגילה בלילה וביום; מקרא מגילה – מ"משפחה ומשפחה" לבית הכנסת; מינוי לקרבן פסח – בוגרים וקטנים; מצה, וקרבן הפסח על מצות ומרורים; לימוד תורה ועבודת אדמה בארץ ישראל; בן חמש למקרא, בן עשר למשנה, בן חמש עשרה לתלמוד; תנופה בביכורים; ספירת השנים וספירת העומר; ועוד ועוד.

מערכות היחסים של האדם מתנהלות בכל רגע נתון בשלושה מישורים מצטלבים - יחסיו של האדם עם עצמו, יחסיו של האדם עם סביבתו ויחסיו של האדם מול האל. בכל אחת ממערכות יחסים אלו פועל האדם במחשבה, בדיבור ובמעשה - כאשר יש ומחשבתו מודעת ויש שאינה מודעת, ופועלה היוצא של מחשבתו הם הדיבור והמעשה.

משחר היווסדו מנסה מדע הפסיכולוגיה לעמוד על טיבן של מערכות יחסים אלו בעזרת התמקדות במערכת המנטלית-רגשית שבאדם במטרה לפענח אלו כוחות פועלים באדם, מה התכלית אליה הוא שואף ומהם הגורמים המניעים אותו בפעולותיו. במקביל עוסקת הפסיכולוגיה בניסיון לשקם את מצבו הנפשי של האדם במצב של לקות תפקודית, או להיטיב עימו בשאיפה לממש את עצמו באופן מיטבי בדרך להגשמת שאיפותיו.

ספר זה מחולק לשני חלקים: בחלקו הראשון מובאת סקירה מקיפה ויסודית של הגישות המרכזיות בפסיכולוגיה, המובילה את הקורא למסע מרתק אל עקרונותיהן, נקודות המחלוקת ביניהן, הרקע שממנו צמחו ואופן השתלשלותן במהלך השנים. בחלקו השני הספר מציע דרכים חדשות ומעוררות מחשבה להסתכלות על הדברים. דרכים המשלבות בין הרעיונות השונים שבהם נגעה כל גישה, המלוות את הקורא גם לאחר סיום הקריאה.

אי אפשר להבין את עצמנו ללא מושג הזמן. אבל מהו הזמן? מדוע הוא כל כך עקרוני למשמעותיות של חיינו? כיצד הוא נוכח ומשורג בחוויה האנושית, ביומיום ובבניית הזהות העצמית שלנו? האם יש דרך ראויה או עדיפה לחיות את הזמן? מראשיתה של הפילוסופיה בעולם העתיק ועד עידן הבינה המלאכותית והמציאות הווירטואלית, הזמן מהווה שאלה מרכזית וקשה לפיצוח.

בזמן הקורונה, בעת משבר וסגרים, שני פילוסופים ישראלים נפגשו אחת לשבוע בזום ושוחחו על שאלות אלה. שיחותיהם מובאות עתה בפני הקוראים ב"זמן: תשע שיחות פילוסופיות". ירון סנדרוביץ וחגי כנען משוחחים, חושבים יחד ולא פעם מתווכחים על פשרן של עובדות שאין מוכר מהן בחיינו, ועם זאת ההרהור על אודותיהן מפתיע ופותח שאלות לא צפויות: חלוף הזמן והכאב שכרוך בו, חמקמקותו של ה"עכשיו", השתנות, צמיחה ואובדן, הנצח, העבר שהווה בזיכרון, הנעורים וההזדקנות, הסופיות והמוות, העתיד והופעתו של החדש.

בניגוד לנוסח המקובל של מאמר או ספר אקדמי, שכמעט תמיד כפופים למשטר של כתיבה שדורש להציג עמדה מונוליטית, השיחות בין כנען לסנדרוביץ מזכירות לנו שראשיתה של הפילוסופיה היא בדיבור חי ומתפתח, במפגש ממשי, בידידות אינטלקטואלית שמאפשרת חקירה וגילוי בצוותא, בשני קולות, מתוך דמיון והבדל, קירבה ומרחק, הסכמה ואי-הסכמה. בשיחות המרתקות ביניהם סנדרוביץ וכנען מבקשים להנהיר את חוויית הזמן מבלי לסלק את המסתורין והחידתיות שכרוכים בה.

זוועות מלחמת העולם השנייה, ובמרכזן שואת העם היהודי, התרחשו לפני למעלה משבעים שנה, אבל הן עדיין אוחזות בנשמותינו ומהוות קו שבר בהיסטוריה של העם היהודי ושל האנושות כולה. מוראות השואה השפיעו ועדיין משפיעים על עיצוב דמותו ומהותו של המשפט הישראלי. כאנשי משפט למדנו מן השואה שלמרבה הצער אפשר לרתום את החוק ואת המשפט לשירות הרוע ולהניע באמצעותם ובחסותם מפעל מפלצתי מאורגן של רצח עם. מנגד יש לזכור שלאחר מלחמת העולם השנייה היה המשפט אחד מתחומי הדעת הראשונים שבאמצעותם חיפשו דרכים להפיק לקחים ממה שאירע. ספר מאמרים זה מציע לראשונה אסופה מגוונת של רשימות פרי עטם של שופטי בית המשפט העליון בעבר ובהווה, הממוקמות כולן בנקודת המפגש הייחודית בין השואה למשפט: האתגרים שבהעמדתם לדין בישראל של פושעים נאצים; מעגלים משפטיים רחבים יותר בהם מלווה צילה של השואה את המשפט; הדרכים הרבות שבהן משפיע זיכרון השואה על המשפט הישראלי; ורשימות בעלות נופך אישי. אני תקווה שקובץ מאמרים זה ירים תרומה, ולו צנועה, לספרות העיון העוסקת במפגש המרתק והחשוב בין שואה למשפט, וישמש לכל המעיין בו מקור ידע ועניין.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון

בתחילת שנת 2000 החלו יוצרים ויוצרות חרדים להפיק סרטים עלילתיים בעלי מאפיינים דתיים. הסרטים הופצו לחרדים מזרמים ש"פתוחים" לטכנולוגיה מודרנית ומשתמשים בה, ובן רגע היו לפופולריים מאוד. תופעה זו, המתרחשת גם היום לצורותיה, מקפלת בתוכה תובנות רבות על החברה החרדית בישראל ועל התנהלותה התרבותית. 

ספר זה עוסק בשני תחומי מחקר עיקריים: תקשורת קהילתית ותרבות הפנאי בחברה החרדית בישראל, מתוך בחינה אתנוגרפית ארוכת טווח של הקולנוע החרדי – סרטים בהפקה ובהפצה של חרדים וחרדיות למגזרים החרדיים, ובהם מוצגים גיבורים וגיבורות חרדים. בספר משולבים שלושה תחומי חקר ודעת עיקריים: מחקרי תקשורת ותרבות, אנתרופולוגיה חזותית ולימודי יהדות. בעזרתם נבחנים ומוסברים אופני ההפקה, ההפצה וההתקבלות של סרטים חרדיים עלילתיים. עוד נבדקים כאן סרטים חרדיים שעוסקים בעיקר בזהויות מעמדיות, זרות ולא פורמליות בחברה החרדית ובמיקומן החברתי.

הספר מציע הצצה לשינויים המתרחשים בחברה החרדית בישראל והבנה תאורטית שלהם מנקודות המבט של סוכני תרבות חרדים חדשים שצמחו מלמטה, יצרו, עיצבו ופיתחו תעשיית קולנוע חרדית, ושל צרכני הסרטים החרדיים, שהוסיפו והרחיבו את הצפייה בסרטים לתרבות פנאי קולנועית-חרדית מודרנית, חדשה ומיוחדת. צירופם של כל אלה מעלה מחשבה מחודשת על גבולות פנימיים וחיצוניים של החברה החרדית בישראל.