חדש על המדף

אנשים טרודים בחיי היום-יום ולא תמיד מספיקים ללמוד את "פרשת השבוע", לכן הספר מביא את תוכנה של כל התורה בקיצור, מבלי להחסיר אף נושא חשוב, הכל בחרוזים נאים וקליטים, בתוספת כותרת לכל נושא ולכל פרק. תוכן הספר המופיע בדפיו הראשונים מציג את כל הכותרות, ובכך נִתן ללמוד ולהִזָכר בתוך כמה שניות, מה כתוב בפרשת השבוע. הספר זכה לשבחים רבים בכתב ובעל פה מכל הקשת החברתית של הציבור: חילונים, דתיים וחרדים, ילדים ומבוגרים, בנים ובנות, יחידים ומשפחות, כי הספר מיועד לכל אדם.

“וַעֲשִׂיתִים לְעֵץ אֶחָד ". זו פִּסגתה של נבואת יחזקאל בן בוזי הכֹּהן, אשר חוזֶה את איחודם של שני העצים - עץ יוסף ועץ יהודה - כהרכבה חיה של כוחותיהם ומִפעלם.
עץ יוסף - בית השורשים - מגולם בדמותו של משיח בן יוסף, בַּתנועה הציונית ובמדינת ישראל, ובכל איש התורם מכוחו לַבּניין החומרי של גאולת ישראל.
עץ יהודה - נוף הענפים נושאי הפרי - מגולם בדמותו של משיח בן דָוִד, הבונֶה את קומת הקודש על תשתית החול, ומייסד את מלכות ישראל אשר השכינה שרויה בה.
ניצוץ בן ־ דָוִד מאיר בכל איש המַנשים ברוחו את נִשמת האומה. 
חנן פורת, איש החיבורים, מלמד כאן את ’סוד ההרכבה’ בין השניים הללו, לקראת בניינה השלם של מדינת ישראל, העתידה להיות יסוד כיסא ה’ בָּעולם, כפי שחזה הרב קוק.
בכמה מקומות חוזים חז”ל שֶמשיח בן יוסף ייהרג, ומשיח בן דָוִד יקום תחתיו. מקורות אחרים מלמדים להיפך, שֶמשיח בן דָוִד עתיד להציל את בן ־ יוסף,
וכך יתאחדו השניים להנהגת האומה בְּחומר וָרוח, בְּגוף ונשמה. “עוֹד יוֹסֵף חַי!“, זו קריאתו ־ תפילתו של חנן, בסִפרו כבחייו.
גם אם אטם החומר את הרוח וסדקים התפשטו בַּבּניין - לא ימות חלילה משיח בן יוסף. טל חיים ממקור הקודש יְחַיֶה את מִפעלו, להבריאו ולהקימו ברוחו של המלך דָוִד, גיבור החוֹל המופלא בַּקודש.

בספר לפגוש את הפרעת הקשב שלי מוצגת תוכנית התערבות מלאה ומפורטת בבני נוער ומבוגרים עם הפרעת קשב . לפגוש את הפרעת הקשב שלי היא התערבות ייחודית המבוססת על שילוב בין התערבות באמצעות כלי אימון עם תהליכים התפתחותיים שמתרחשים בהתערבות בקבוצה. התערבות ייחודית זו מאפשרת למשתתפים להכיר ולהתנסות בכלים אימוניים, תוך התנסות בכלים אלו בתהליכים הקבוצתיים המתפתחים מדינמיקה של קבוצת טיפול. שילוב זה בין כלי אימון להתערבות בקבוצה מאפשרים למשתתפים להבין את הפרעת הקשב שלהם טוב יותר. בתהליך האימוני המשתתפים לומדים כיצד הפרעת קשב באה לידי ביטוי בתפקוד היומיומי שלהם, כיצד היא פוגשת אותם ומפריע להם, וכיצד עם המתנות של הפרעת קשב – הם יכולים לחיות איתה ולהצליח איתה. התהליך שמתפתח מדינמיקה קבוצתית של קבוצת תמיכה, מספקת למשתתפים תמיכה ותנאים לתרגול והתנסות ראשונית - בסביבה מכילה. בסיוע אחרים הסובלים מההפרעה, ובהנחיית המנחה – הם לומדים ומתנסים באופן חוויתי בשימוש בכלים האימוניים שרכשו בתהליך ההתערבות – כיצד לנהל אותה. השילוב בין כלים אימוניים להתערבות בקבוצה מאפשרים לכל משתתף יישום מהיר ויעיל של תובנות וכלים שנרכשו בהתערבות.

הספר לפגוש את הפרעת קשב מספק  לאנשי מקצועי - מטפלים, מאמנים ומחנכים – העוסקים בתמיכה וטיפול בבני נוער ומבוגרים עם הפרעת קשב, את כל המידע העיוני והמעשי לתכנון וביצוע תוכנית ההתערבות.  לפגוש את הפרעת הקשב שלי מספק לקוראים מידע וכלים לתכנון וביצוע של תוכנית התערבות מלאה ומפורטת, משלב התכנון ועד הפעלת רפלקציה מסכמת בסיום הסדנה. בלפגוש את הפרעת הקשב שלי מפורטים כלים ודוגמאות מעשיים כיצד לעודד שיח אימוני בתהליכי העבודה השונים בקבוצה, תוך שילוב דוגמאות אוטנטיות מתוך ביצוע התוכנית מסדנאות עבר. בנוסף, המחברים מציגים לקורא מידע עיוני- מחקרי וקליני (מבוסס מחקר) ומידע פרקטי על הפרעת קשב, השלכותיה, וכלים מבוססים מהספרות המחקרים והקלינית – כיצד לסייע לאנשים הסובלים ממנה.

האם אנחנו יכולים להשתנות? עד כמה מסלול חיינו מושפע מהתכונות היסודיות שעמן נולדנו? איך הכרת האישיות יכולה לסייע לנו בבחירותינו התעסוקתיות, החברתיות והזוגיות? ובכלל, מה הקשר בין נטיות רגשיות לא רצויות לבין סוגי אישיות שונים?

לפרוץ את גבולות האישיות מעורר שאלות אלה ורבות אחרות ומבקש לפענח את הסוד החשוב ביותר בחיים האנושיים – כיצד בנויה האישיות, מה הם מרכיביה, מה ההבדל בנטיות הרגשיות בין בני האדם, מה מניע לפעולה אנשים שונים, והחשוב מכול, מהו ארגז הכלים ההכרחי שבאמצעותו נוכל לפרוץ את הגבולות שהאישיות מציבה לנו, תוך ניצול כוחותיה לטובתנו. 
הספר מציג את גוף הידע המעשי המשמעותי ביותר המסתתר בארון הספרים היהודי בכלל, ובמדף הקבלה והחסידות בפרט, ידע שנחצב מתוך עשרות רבות של כתבים ומציע מודל ייחודי של סוגי אישיות שונים. זהו ספר פוקח עיניים שישנה את יחסנו לעצמנו ולזולתנו.

ההתעניינות בתחום הכשרת מורים בסביבות למידה המטפחות תפיסות ופרקטיקות בנושא אחריות חברתית הולכת וצוברת תאוצה בקרב מדינות רבות. מודעות לפערים חברתיים, מאבקים למען צדק חברתי והכרה במגוונים ובשונויות נמנים עם הנושאים המצויים בתחום אחריותם של מלמדי דור העתיד. חשיפתם של הסטודנטים הלומדים במוסדות המכשירים מורים – המכללות האקדמיות לחינוך והאוניברסיטאות – למרקם התרבותי-חברתי של החברה הישראלית היא אחד הגורמים לצמיחתן ולפיתוחן של תוכניות ליוזמות לאחריות חברתית.

בספר זה מכונסים היבטים עיוניים, מחקריים  ומעשיים המתארים את המתרחש בתחום האחריות החברתית בזיקה לתחום הכשרת המורים, כפי שאלה משתקפים ביוזמות השונות הצומחות מתוך המוסדות האקדמיים. פרקי הספר, המכונסים בשני שעריו, מלמדים על עושר מחקרי בתחום, על פעילויות שונות המקדמות את היבטיו החברתיים והתרבותיים, על תוכניות מקוריות, על סדנאות  ועל קורסים הנלמדים במסגרת מוסדות ההכשרה. כל אלה מתבססים על תפיסות אידיאיות שונות, שהמשותף להן הוא החתירה לפעול מתוך תחושת אחריות חינוכית וחברתית. במובן זה הספר מעמיק את ההתבוננות בתפקידם המסורתי של המוסדות האקדמיים לחינוך כמכשירי מורים בהצביעו על הזיקה ההדוקה שהם מקיימים עם המארג החברתי שבתוכו הם פועלים.

"כבר אז הבנו כי לא די בזעקה, יש למצוא צורה לזעקה, שאם לא

כן תישמע כטירוף, או חמור יותר – כזיוף". (אהרן אפלפלד)

במהלך המאה ה-20, בעיקר בעקבות השואה, הפך מעשה העדות למרכיב מרכזי בגיבושם של הזיכרון הקולקטיבי ושל האחריות המוסרית לזיכרון זה. ספר זה דן באותה הזעקה שהזכיר אפלפלד בציטוט לעיל. במרכזו דיון בטיבה של העדות הפואטית, השונה באופייה מעדויות אחרות. כפל פנים חבוי בעדות זו, המאפשר לה לבטא את רגע השבירה, ובה בעת להבנות את השפה השבורה ולתכּן באמצעותה מציאות חדשה. העדות הפואטית יכולה להכיל את מה שלא ייאמן ואת מה שאינו ניתן לייצוג, לגעת בחומר הרוטט של החוויה האסונית ולדבר אותו. הספר עוסק בסוגיות של ייצוג הטראומה בשפה הפואטית ובאסטרטגיות פואטיות שונות שמתוכן מבצבצים מבנים שונים של מגנונים נפשיים, ודן בהרחבה בטקסטים של שלושה יוצרים: אהרן אפלפלד, ק. צטניק ופרימו לוי. בכל אחד מהפרקים נבחן הסגנון הייחודי של הכותב וכן אסטרטגיות ההגנה הטקסטואליות-פואטיות שלו.

בספר זה - לשון ומסורה - מכונסים עשרים ממחקריו שפורסמו בבימות שונות בעשרים וחמש השנים האחרונות, והם עוסקים בעיקר בתחום הלשון העברית (לשון המקרא והלשון החדשה), ובתחום המסורה (תולדות המסירה של הנוסח, כתר ארם צובה, אפיונם של כתבי יד אשכנזיים מקראיים מימי הביניים, ספרי תורה עתיקים ועוד)

האם מותר להציג טיעונים שקריים כדי לבסס עמדה ? מהן החובות האתיים המוטלות על מנחי מחלוקת, כגון יושבי ראש פאנלים ומגישים בתקשורת ? כלפי מי בכלל קיימות חובות אתיות בתחום המחלוקת ? ועוד – בכל אלה עוסק ספרו החדש של הרב יובל שרלו – “לשם שמיים – האתיקה של המחלוקת”.
הספר “לשם שמיים – האתיקה של המחלוקת” הוא ספר ייחודי בכך שאין הוא עוסק בנושאים של המחלוקת, כי אם בצורה ובעקרונות שעליה להתנהל. כל מי שמשתתף בויכוח כלשהו – למעשה כולנו, וכל מי שעוסק בהנגשת מחלוקות – כגון כלי התקשורת, ימצא בספר זה ראשיתו של קוד אתי מוסרי להתנהלותה של המחלוקת.
ספר זה גם מהווה מודל ייחודי לעיסוק בנושא תרבותי כללי, על פי עקרונות האתיקה הכלל-אנושית, השואבת את מקורותיה מעולמה של היהדות, ומנגישה אותם לחברה כולה.

מחלוקת היא חשובה- היא אחת מאבני היסוד של התרבות ואי אפשר לוותר עליה כלל. כבר בראשית התורה, בסיפור מגדל בבל, נדחית האחדות הפסולה, והקב”ה בוחר לפזר את האנושות. מאידך גיסא, מחלוקת יכולה להוביל לתהום גדולה ולפגוע. ספר זה לא מתעסק בסוגיא ספציפית או מחלוקת מסויימת – אלא מתווה את התנאים האתיים שבתוכם צריך לנהל את הדיון. איך ראוי להציג את עמדת הצד השני בוויכוח? אילו טענות אסור לטעון? איך משפיעות הרשתות החברתיות על אופי המחלוקות וצורת הדיון.

הספר לשנות פחות, לשפר יותר מציג שתי גישות לשינוי בית הספר — הגישה העוקפת והגישה המשתפת.
בגישה הראשונה, מנהיגי חינוך מגדירים את הבעיה, בוחרים לה פתרון ומיישמים אותו תוך עקיפה של מחקר מעמיק ושל האנשים שהבעיה והפתרון נוגעים להם ביותר.
בגישה השנייה, אנשי חינוך, שהבעיה והפתרון נוגעים להם ביותר, מגדירים את הבעיה וממציאים לה פתרון על בסיס מחקר שיטתי משותף. הגישה הראשונה מייצרת שינוי; הגישה השנייה מייצרת שיפור. 
ספר חובה לכל מי שרוצה — ומי לא רוצה?! — לשפר את ההוראה והלמידה בבית הספר.