חדש על המדף

ההיסטוריה היהודית רואה בכישלון המרד הגדול, בשרפת בית המקדש השני ובחורבן ירושלים את ראשיתה של הגלות, ואת נקודת השבר המוחלטת בין יהודה לרומא. האם אכן נהגו המצביאים  אספסיינוס האב וטיטוס הבן ביהודה בחומרה רבה משנהגו באויבים אחרים? מי נתן את ההוראה לשרפת בית המקדש ומה עלה בגורל מנורת המקדש? מה חגגו השליטים ברומא בתהלוכת הניצחון המרשימה שערכו ברחובות העיר? כיצד קשורים שער טיטוס והקולוסאום ברומא לחורבן ירושלים? האם הוטל מס מיוחד על היהודים ומדוע טבעו הקיסרים הפלאווים את דמותה של 'יהודה השבויה' על עשרות דגמי מטבעות?

יהודה השבויה: רומא והיהודים לאחר החורבן בוחן את היחס ליהודים על רקע המדיניות הרומית כלפי אויביה הרבים. מתוך מבט מעמיק וייחודי על התרבות הרומית, ועל נסיבות עלייתם לשלטון של הקיסרים הפלאווים, מציע המחבר ניתוח חדש ומקורי של היחסים בין היהודים לרומאים בדור שאחרי חורבן המקדש.

כיצד ניהלה ממשלת ישראל את מלחמת יום הכיפורים? איך הגיבו גולדה מאיר ובאי לשכתה ובראשם שר הביטחון משה דיין על הידיעות שהגיעו מהחזיתות והתהפוכות שהן שיקפו: מחרדה קיומית עד למהפך צבאי-מדיני ותחושת ניצחון. האם היו נתונים בפניקה או שהנהיגו את ישראל בקור רוח, באומץ ובנחישות?

בעזרת יומן לשכת ראש הממשלה, ומסמכים נוספים שנחשפו בזמן האחרון, נגלית בספר בפעם הראשונה הדרמה שהתחוללה בלשכת ראש הממשלה, כשגולדה וממשלתה נדרשו להכרעות גורליות – צבאיות, מדיניות ואסטרטגיות. התיעוד מבליט את  דפוסי מנהיגותם בהובלת המערכה עם פיקוד צה"ל, לצד המעלות והמורדות בשיתוף הפעולה המכריע עם ההנהגה האמריקנית בהובלתו של  הנרי קיסינג'ר.

ובתקופה שקדמה למלחמה, האם נכונה הטענה הרווחת שממשלת גולדה מאיר דחתה כל הצעה להסדר והביאה במו ידיה לפרוץ מלחמת יום הכיפורים? או שדווקא הציגה הצעות משלה להתקדמות לקראת שלום? האם הושיט סאדאת יד פייסנית לשלום או שנקט מדיניות נוקשה וקיצונית? מה חלקו של סאדאת ומה חלקם של האמריקנים בקיפאון שהוביל לפרוץ  המלחמה?

עם שאלות אלו מתמודד הספר, לאור מסמכים מקוריים רבים המתעדים בזמן אמת את העשייה המדינית של ממשלת גולדה לפני המלחמה וחושפים מציאות שונה מזו הידועה לציבור.

ספר זה עוסק במערכת הטעמים הבבלית, שהייתה המסורת המקובלת והנפוצה בקהילות ישראל עד למאה העשירית, ופינתה בהדרגה את מקומה לטובת הקריאה הטברנית. כתבי-יד מקראיים בהטעמה בבלית נשמרו רק אצל יהודי תימן ובגניזת קהיר, ועד כה לא זכו לתיאור מדעי מלא. הספר מציג תיאור מקיף של כללי הטעמים במערכת הבבלית על כל רבדיה, מעמת אותם עם כללי המערכת הטברנית, ומבהיר את שלבי ההתפתחות בשתי המערכות.

בספר זה כונסו מכתביהם של ניצולי שואה שנכתבו בסמוך לשחרורים, מכתבים המשמיעים את קולה של שארית הפליטה שיצאה מתוך החשכה ופניה אל האור. "אם הגחלת עדיין קיימת אולי אוכל פעם להיות חלק מהחיים", כתב הרב יחיאל יעקב וינברג לידידו בשנת תש"ו/1946

מכתבים אלו שרבים מהם נחשפים כאן לראשונה, הינם גיצים מאותה גחלת יהודית שבערה בקרבם. מכוחה העלו את שלהבת חייהם מחדש ונטלו חלק משמעותי בבניינו של העם היהודי לאחר החורבן הגדול. בצידם נהובאו מכתבים שנשלחו אליה מהעולם החופשי, ומכתביהם של שליחים וחיילים שפגישתם עם הניצולים הותירה בהם חותם עמוק.

המשפחה היא המבנה החברתי האינטימי ביותר שבו שרוי כל אדם מיום היוולדו. מבנה זה משפיע על מצבם הנפשי של בני אדם, על דפוסי התנהגותם ועל תפקודם החברתי. טיפול משפחתי נועד לסייע לבני משפחה להתמודד עם בעיה שממנה הם סובלים, תוך כדי הדגשת הקשר בין בעיה זו לבין היחסים המשפחתיים שבהם הם מצויים. טיפול משפחתי עוסק ביחסים בין בני המשפחה – התנהגותיים, קוגניטיביים ורגשיים – ובאופן שבו בני המשפחה חווים אותם. דרך התבוננות בקשרי הגומלין החוזרים ונשנים בין חברי המשפחה, שיח משותף על קשרים אלה, משא ומתן על הדרך שבה הם רוצים לנהל אותם ושינוי בפועל של דפוסי קשר מזיקים – מצבם של בני המשפחה עשוי להשתפר והקושי עשוי להיפתר. ההנחה היא שבעיות של בני המשפחה אינן קשורות לעולמם הפנימי בלבד, אלא גם למבנה היחסים במשפחה שאליה הם משתייכים. וכך, טיפול משפחתי על סוגיו השונים תופס כיום מקום נכבד בעבודה הטיפולית והחינוכית.

שוב ושוב, אחרי כל מלחמה, חוזרים ממנה אנשי בריאות הנפש, כמו הרבה חיילים אחרים, חבולים ומקומטים, בין אם שרתו כלוחמים ובין אם כקב"נים.

המפגש הנורא עם המלחמה ועם תוצאותיה הגופניות והנפשיות, מטלטל, פוצע ומדמם עת רבה אחרי ששאון התותחים כאילו נדם, כדי לשוב ולדמם שוב בפיגוע, בתקרית, במלחמה הבאה.

חלקנו ידחפו את הטראומה עמוק לתרמיל בתקווה שתנוח שם בשלום ותניח להם. אחרים יביאו אותה לחדר הטיפול האישי שלהם שם תישאר ספונה בין ארבע קירות וארבע עיניים.  אחרים (לא מעטים לצערנו) חייהם יטולטלו והם יסתובבו בינינו סובלים, אומללים ומחפשים תיקון.

מנחם סטודנט ( נוקי בפי חבריו ומכריו) שחזר מהמלחמה הנוראית בחר בדרך אחרת והיה חלוץ בעניין. הוא העלה את החוויות האישיות שלו ושל מטופליו על הכתב וביקש להוציאם לאור ולשתף אותנו, מטפלים, חברים, אזרחים ופוליטיקאים בהתמודדות הקשה שלו עם הטראומה שחווה כלוחם במלחמת יום כיפור ובהתמודדות שלו כמטפל עם הטראומות והצלקות של מטופליו, חיילים, יתומים אלמנות הורים ואחים שכולים. כולם שרוטים, פגועים וסובלים. עם אלה הוא מצליח לייצר ברית טיפולית מופלאה הבנויה על כאב אימה וכעס משותפים.  

בסדרת תיאורי טיפול, סיפורים קצרים ונוקבים פותח לנו המחבר צוהר אל החוויות האישיות הקשות שלו מהמלחמה, חוויות  שהוא מסרב או שאינו מצליח  להדחיק. את אלה הוא שוזר אל סיפורי המטופלים, גם הם פגועי המלחמה ומכניס אותנו לעולם הבלתי נסבל והכמעט לא מדובר של מחיר המלחמות:  הטראומה, הפוסט טראומה, השכול, והיתמות שהחברה הישראלית מתקשה עדיין להכיר בהם. היא מכבדת כמובן את השכול  ומחבקת את הנפגעים אבל לא משכילה, לא מעיזה לחשוב שאולי מחיר המלחמה יקר מדי ואולי מחיר השלום איננו מוגזם.

בעדינות, ברגישות ובהרבה מאד חכמה טיפולית הוא מספר סיפורים קצרים שהם חיים שלמים. את חורבנם ובנייתם מחדש, את המלחמה הבלתי נפסקת שלו על עצמו ועל המטופלים המתדפקים על דלת הקליניקה לחפש מזור לכאב.

הסיפורים יצאו לאור כבר מזמן, רחוק מאד  מכאן, בארה"ב, באנגלית. ורק כעת, שלושים שנים אחר כך הם חוזרים אלינו הביתה, לשפה ולמקום שבה התרחשו. קשה לנו כנראה להביט בראי ולראות את עצמנו חלשים, מפורקים וסובלים, גם כשבתוך כל אלה, מבצבצים התקווה, הסיכוי והתיקון שמנחם סטודנט מצליח למצוא ולהמציא לעצמו ולמטופליו.

בספר אחד עשרה פרקים: הפרק הראשון עוסק  בטיפול באמצעות מגוון אומנויות; הפרקים השני והשלישי בטבע תרפיה ובנטורו-תרפיה; הפרק הרביעי בזואותרפיה; הפרק החמישי בפסיכותרפיה גופנית; פרקים 9-6 במגוון שיטות טיפוליות המבוססות על תרבות המזרח; פרק 10 בשיטות טיפול חדשניות; ופרק 11 בשיטות הוראה לא קונבנציונליות בתחום החינוך.

הגישה הטיפולית המוצגת בספר זה גובשה על ידי קלינאית התקשורת איריס טל, במהלך חיפושיה אחר מענה טיפולי מתאים למורכבות הגמגום אצל ילדים בגיל בית־ספר יסודי. חיפושיה הובילו להיכרות מעמיקה עם יסודות שונים הקיימים בעולמו של הילד, שמתוכם בנתה את דרכה הטיפולית. היסודות אלה מתוארים בספר בהרחבה.
המוטיב המרכזי בגישה הטיפולית הזו הוא המשחק, שנעשה בו שימוש מגוון ורחב, לאור היותו אמצעי יעיל וטוב לשיפור התנהלותו התקשורתית, ההבעתית והדיבורית של הילד עם הגמגום. לצד המשחק, מכילה הגישה ערוצי פעולה טיפוליים נוספים.

כל מרכיבי הטיפול מתוארים בספר באופן מפורט, תיאורטי ומעשי, בליווי תיאורי מקרה ודוגמאות.

הרב חיים סבתו היה ממייסדי ישיבת "ברכת משה" במעלה אדומים לפני יותר מארבעה עשורים. מאז הוא משמש בתפקיד ר"מ וראש ישיבה, וזוכה להרביץ תורה במשך השנים באלפי תלמידיו הבאים בשערי התלמוד.

לרגל מלאת לו שבעים – "עוד ינובון בשיבה" – מוגשים ללומדים בספר טוב עין מבחר שיעורים עיוניים בסוגיות תלמודיות קלאסיות, שנמסרו על ידו בהיכל הישיבה בשנים האחרונות והועלו על הכתב בידי בנו, ר' ישראל מאיר.

ספרה של לינור הדר, חשיבה מקרטעת, עוסק בחינוך לחשיבה בתוכניות הלימודים בישראל. הספר מציג דיסציפלינה מחקרית המתמקדת בחקר מדיניות חינוכית דרך מסמכי תוכניות לימודים. תוכנית הלימודים, על כל היבטיה, מהווה כלי מרכזי שבאמצעותו המדיניות החינוכית מגיעה אל שדה החינוך, אל בתי הספר והכיתות. הספר מציג ומדגים משנה סדורה של חקר מדיניות דרך מסמכי תוכניות לימודים; הוא מבסס תהליכים מחקריים שבאמצעותם ניתן לחקור מסמכי תוכניות לימודים. באמצעות ניתוח של מסמכי תוכניות לימודים הספר חושף תפיסות של קובעי מדיניות ביחס למקומן וחשיבותן של מיומנויות ויכולות קוגניטיביות בתהליך החינוך. חשיבה מקרטעת חושף ציפיות ביחס להתפתחותן של יכולות ומיומנויות אלה בקרב תלמידי מערכת החינוך בישראל, ובאופן הזה עוזר לשרטט את דמות הבוגר של מערכת החינוך בישראל מבחינה אינטלקטואלית. הסתכלות אינטגרטיבית על ניתוח מסמכי תוכניות לימודים מצביעה על חוסר קוהרנטיות והיעדר ראיה אינטגרטיבית בהתייחסות להיבט הקוגניטיבי, בתוך ומעבר לתחומי התוכן השונים הנלמדים במסגרת תוכנית הלימודים. כמו כן, הדיון בספר מתייחס להיבטים אפיסטמיים, לשוויון הזדמנויות, לאוטונומיה וידע של מורים כפי שאלה באים לידי ביטוי בתוכניות לימודים בישראל.