חדש על המדף

מכתב לילדיי הרחוקים הוא מהדורה מודרנית ל"ספר זכרון אליהו" הישן והנשכח מאת טויבע פעסיל פיינשטיין, חיבור למדני ומרגש הגדוש בעצות ובתובנות מוסריות. הספר נכתב מתוך דאגה של אֵם למדנית ויראת השם לילדיה שבחרו להגר לאמריקה ולתרבות המערב, שעה שהיא עצמה היגרה לפלשתינה כדי לגור בסמוך למקומות הקדושים ולהיקבר בבוא יומה בהר הזיתים.

למהדורה החדשה צורף פתח דבר מקיף מאת ורד מזומן-אביעד על המחברת ועל רעיונות הספר, ומספק גם מבט פנורמי על הכתיבה הנשית במאה התשע־עשרה.

"ספר זכרון אליהו", שראה אור לראשונה בשנת תרנ"ה (1895), מוגש מחדש לקוראים בעימוד מאיר עיניים, בתוספת הפניות לאוצרות הספרות היהודית, שמהם שאבה המחברת את מקורותיה.

"הקריאה בספר בעיניים עכשוויות יש בה משב רוח של אמונה תמימה, יחד עם תביעה לאחריות האדם על מעשיו. ויותר מכול, יש בה ניגון עתיק של אהבת אם לילדיה, אהבה שמתגברת מעל מרחק הזמן והמקום, ומבקשת להוביל את ילדיה לדרך ישרה וטובה"

הצנחן קן ראסל נחת על מגדל כנסייה ונותר תלוי באוויר במיתרי המצנח שלו. הגנרל וילהלם ריכטר טרק את הטלפון בפניו של קצין שדיווח לו על תחילתה של הפלישה לנורמנדי. הגנרל אייזנהאואר העביר את ליל הפלישה בעישון סיגריות צ'סטרפילד. היטלר ישן. פֶרנאן אולאר בן החמש כבש את פניו בכרית והתייפח. לויטננט־קומנדר היינריך הופמן יצא בראש שלוש טורפדות לעצור את הארמדה של בעלות הברית. זמן קצר לאחר שנחת בחוף יוטה, גילה הגנרל רוזוולט שהוא ומאות אנשיו נחתו קילומטר וחצי מדרום למקום שבו היו אמורים לנחות. מלקולם בראנן רשם לזכותו את קרקפתו של הגנרל הגרמני הראשון שנהרג ביום הפלישה. ביל מילין צעד הלוך ושוב לאורך החוף, פגזים מתפוצצים סביב, וניגן בכל כוחו בחמת החלילים שלו. יום הפלישה של בעלות הברית לנורמנדי היה לא רק הפלישה הימית הגדולה בהיסטוריה ואחד הקרבות החשובים במלחמת העולם השנייה. הוא היה גם מעשה תצרף שהתרחש על שטח עצום ושהשתתפו בו מאות אלפי בני אדם: חיילי בעלות הברית שנחתו בנורמנדי, החיילים הגרמנים שניסו להדוף אותם, וגם טייסים ומלחים, אלחוטניות ואחיות, אזרחים ואנשי מחתרת צרפתים. בספרו יום הפלישה מציג ג'יילס מילטון את סיפורם של עשרות רבות מהאנשים האלה, שנמצאו בצמתים המרכזיים של יום הפלישה, ושוזר את הסיפורים שלהם ליצירה מטלטלת, שבה העצים הרבים אינם מעלימים את היער.

הגישה המוטיבציונית (MI) היא גישה עוצמתית לתווך שינוי. המהדורה השלישית מציגה מבנה חדש של ארבעה תהליכים ב-MI (יצירת קשר טיפולי, התמקדות, הפקת תכנים מהמטופל ותכנון). הוגי הגישה, ויליאם ר' מילר וסטיבן רולניק מראים כיצד נראים התהליכים הללו בעבודה המעשית, מתארים מגוון עשיר של יישומים וסוקרים גוף הולך וגדל של ראיות. 

הספר אפוף באווירה של כבוד וחמלה כלפי המטופלים ופותח בסקירה מעמיקה של רוח ה-MIוהשיטה הלכה למעשה. לכל אחד מהתהליכים מוקדש חלק שלם בספר, לרבות הדרכה מפורטת כיצד יש ליצור קשר טיפולי יציב, איך מפתחים התמקדות וכיוון ברורים, דרכים להפיק תכנים ממטופלים כדי לעורר ולחזק את המוטיבציה שלהם לחולל שינוי, ולבסוף פירוט השלב של תוכנית הפעולה המעשית. הספר מסביר את מיומנויות התקשורת העיקריות הנהוגות ב-MI בתוספת סיפורים קצרים וראיונות המדגימים בצורה חיה את ה"עשה ואל תעשה" של יישום מוצלח של הגישה במגוון רחב של הקשרים. כמו כן מוצג דיון מעמיק בדרכים לפתח מיומנות ושליטה ביישום ה-MI, לשלב את הגישה עם שיטות אחרות, ולבחון את מידת ההיצמדות לגישה ולהנחיות שלה במהלך יישומה בטיפול. נקודות מפתח המוצגות בסוף כל פרק מחזקות את התועלת של הספר בהוראת הגישה ובפיתוח המקצועי של מטפלים ויועצים.

המהדורה הנוכחית משקפת התפתחויות חשובות בהבנת ובהוראות ה-MI והיא חומר קריאה חיוני עבור מטפלים ואנשי מקצוע מקשת רחבה של שירותי בריאות ובריאות הנפש, לרבות מומחים לטיפול בהתמכרויות, פסיכולוגים קליניים,פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, מטפלים משפחתיים, יועצים, אחיות, רופאים ומחנכים בתחום הבריאות. סטודנטים לתארים מתקדמים בתחומים הללו ימצאו בספר טקסט נגיש ושפע של מידע.

בספר 'המסורת היהודית' מתבהרת המשמעות העמוקה של ההלכה, כמשקפת אידיאלים וערכים א־לוהיים שנועדו להעניק משמעות ערכית לחיים, ולרומם אותם אל החזון הגדול של תיקון עולם. דרך לימוד 'המסורת היהודית' – ההיסטוריה של עַם ישראל, על תקופותיה הגדולות ועל משבריה הקשים, מקבלת את מלֹא משמעותה, והופכת לסיפור תולדות גילוי האמונה וחזון תיקון העולם, סיפור שאותו אנחנו מציינים בשבתות ובחגים, בתפילות, ובימי הזיכרון והצומות. סיפור שמכוחו עַם ישראל חזר לארצו לאחר גלות ארוכה, ומכוחו יתגשמו כל נבואות הגאולה.

הספר ‘פניני הלכה גיור’ עוסק בכל ענייני הגיור והגר, הן במחשבה והן בהלכה. כדרכם של כל ספרי פניני הלכה, הספר מעמיד את הכללים והיסודות, ומתוכם יורד עד לפרטים המסתעפים בנושא חשוב זה.
לגרים תפקיד חשוב בעם ישראל, וכפי שאמרו חז”ל (פסחים פז, ב): “לא הגלה הקב”ה את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוַספו עליהם גרים”, מאידך קליטתם עלולה להיות כרוכה במורכבות. הספר מבאר היטב את הצדדים השונים של מורכבות זו.
הספר פותח בפרק כללי על הגיור ועל המצוות הקשורות אליו, שני פרקים הבאים מסבירים על הגיורים שהיו בעם ישראל במשך הדורות, פרק ב’ בגרי הצדק ופרק ג’ בגיורים המורכבים בתולדות ישראל, כמו ה’ערב רב’, הגבעונים והכותים. פרק ד עוסק בתפקידו של בית הדין, ופרק ה בהליך הגיור הלכה למעשה. פרק ו עוסק בשאלת גיור קרובי ישראל בשעת הדחק, ופרק ז בגיור קטנים.
שני הפרקים החותמים את הספר מבארים את דיני הגר לאחר הגיור, בהם בא לידי ביטוי כוח הבחירה החופשית הבולט במיוחד אצל הגרים ועל פיו ביאר הרב אליעזר מלמד שליט”א דינים ועניינים רבים בספר.

בספר "ישיבת חכמי לובלין: הישיבה ומייסדה מהר"ם שפירא" , נפרסת לפני הקורא, בידי אומן, מגילה מופלאה, המכילה את תולדות חייו ומפעליו הענקיים של רבינו מהר"ם שפירא מלובלין זצ"ל, מייסד וראש ישיבת "חכמי לובלין" מחולל ויוזם לימוד ה"דף היומי".
בספר שלפנינו, שנכתב בעקבות שיחות עם עשרות משרידי תלימידי הישיבה, ימצא הקורא פסיפס עצום של עובדת מופלאות המלאים בלקחים של תורה ויראת שמים.

"רַק מִלָּה בְּעִבְרִית": שירֵי אהוד מנור בין ה"אני" ל"אנחנו" משרטט לראשונה דיוקן אישי ופואטי שלם לדמותו של הפזמונאי והמתרגם שהביא לזמר העברי של סוף שנות השישים קול חדש; קול של יוצר רגיש אשר איננו חושש להפגין פגיעות ולבטא יסודות אוטוביוגרפיים על רקע הפזמון הישראלי הקולקטיבי-לאומי ברובו. זהו ספרה של ד"ר גלי מנור, בתו של חתן פרס ישראל בתחום הזמר העברי (1998), מהפזמונאים הבולטים והמשפיעים של דור המדינה.

טביעת ידו המיוחדת של מנור לאורך תחנותיו בזמן ניכרת בשיריו – כמו "בשנה הבאה״, ״ימי בנימינה״, "הבית ליד המסילה", "אין לי ארץ אחרת", ״אחי הצעיר יהודה״, "ללכת שבי אחרייך", "ילדותי השנייה", ו״ברית עולם״ – שהיו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית על כל גווניה. דרך שירים אלו ורבים נוספים עולים ונחשפים מאפייני כתיבתו של מנור, ההשפעות התרבותיות על יצירתו והנושאים הבאים לידי ביטוי בכל פרק בחייו, מילדות ועד זקנה. לכל אלה נלווים ניתוחים ספרותיים וחומרי ארכיון נדירים, המוצגים כאן לראשונה.

הספר שלפנינו – העוסק בעלייתם של יהודי איראן לישראל, בקליטתם ובהשתלבותם בה לאורך ציר כרונולוגי ארוך משלהי המאה התשע-עשרה ועד ימינו – פותח צוהר רחב ומעשיר למעקב אחר קורותיה של אחת מהקהילות העתיקות בתולדות עם ישראל. הפרקים שבו משלבים מחקר אקדמי בשלל שדות ידע, לצד סיפורים אישיים ומשפחתיים על חוויות הגירה והתאקלמות, חששות ותקוות, קשיים והצלחות. הם חושפים מארג רב-גוני ורב-קולי של יוצאי איראן בישראל. הספר תורם רבות להבנה מעמיקה של התהליכים ההיסטוריים והחברתיים שפקדו את יהדות איראן בעת החדשה, ועוצבו במפגש הדרכים שבין המציאות האיראנית, התנועה הציונית ומדינת ישראל. ממצאיו מביאים לקדמת הבמה קהילה זקופת קומה, בעלת יוזמה ותושייה, שחרף קשיי שפה ומכאובי קליטה, אצה להתערות בסביבה החדשה, להצטרף לפרויקט הישראליות ולכבוש עמדות מפתח בחיי המדינה, אך מבלי להפנות עורף למורשת העבר המפוארת.

אנשים טרודים בחיי היום-יום ולא תמיד מספיקים ללמוד את "פרשת השבוע", לכן הספר מביא את תוכנה של כל התורה בקיצור, מבלי להחסיר אף נושא חשוב, הכל בחרוזים נאים וקליטים, בתוספת כותרת לכל נושא ולכל פרק. תוכן הספר המופיע בדפיו הראשונים מציג את כל הכותרות, ובכך נִתן ללמוד ולהִזָכר בתוך כמה שניות, מה כתוב בפרשת השבוע. הספר זכה לשבחים רבים בכתב ובעל פה מכל הקשת החברתית של הציבור: חילונים, דתיים וחרדים, ילדים ומבוגרים, בנים ובנות, יחידים ומשפחות, כי הספר מיועד לכל אדם.