חדש על המדף

ספר זה פותח צוהר אל סוגיות בוערות ואל מחלוקות משפטיות ואתיות מעולם המידענות האקדמית וכן אל חזית המחקר בתחומים אלה. הסוגיות הנדונות בספר מעסיקות מרצים וחוקרים במוסדות להשכלה גבוהה ואת כל הנוטלים חלק בעשייה הרחבה יותר של הפרסום האקדמי, לרבות עורכים, שופטי עמיתים, סטודנטים לתארים מתקדמים ועוד. עולמם המקצועי של רובם כולל שילוב תובעני בין הוראה ומחקר ומציב אתגרים המשותפים לחוקרים ולמרצים בכלל המוסדות להשכלה גבוהה.

במסגרת השיח על אודות הדילמות האתיות בעולם המידענות, אנו סבורים כי קיימות דרכים שעשויות לתרום לצמצום אפקט הפניקה שהן יוצרות. בספר מוצגות דרכי ההתמודדות עם הדילמות הללו, האתגרים הנוגעים להן והפתרונות האפשריים בעולם האקדמיה והפרקטיקה.

תנועת 'מדע היהדות', שראשיתה בגרמניה בעשור השני של המאה התשע עשרה, הציבה אתגרים לא פשוטים לפני האורתודוקסיה היהודית במתודת הלימוד החדשה שאימצה כלפי מקורות היהדות ובמסקנותיה המחקריות, שערערו על ערכי מסורת בשם מקור סמכות אוניברסלי ונגיש לכול. כך נסדקה תמונת העבר המסורתית שלפיה, בין היתר, 'כל המצוות שניתנו למשה בסיני בפירושן ניתנו', כדברי הרמב"ם בראשית הקדמתו לחיבורו 'משנה תורה'. ספר זה עוסק בניסיונותיהם של מלומדים אורתודוקסים, בסוף המאה התשע עשרה ובמחצית הראשונה של המאה העשרים, ליצור אלטרנטיבה אורתודוקסית ל'מדע היהדות', לא מתוך שלילה מוחלטת שלו אלא מתוך עימות מבוקר עמו ובחינה מחודשת של מסקנותיו. המחבר עוקב אחר צמיחת המחקר האורתודוקסי: הדמויות הבולטות במלאכת ביקורת זו, הלבטים שליוו את המלומדים האורתודוקסים, החלופות שהוצעו למחקרי 'מדע היהדות', המוסדות החדשים שהוקמו, והעימותים הפנימיים והקשריהם הפוליטיים. הוא מנתח את אתגרי הביקורת ואת דרכי ההתמודדות האורתודוקסיות עמם, ולבסוף דן בשאלת המשכיותה של התופעה. מי שמבקש להבין את הקשר הסבוך והמורכב שבין האורתודוקסיה למחקר הביקורתי של היהדות ימצא עניין רב בספר זה.

הרב צבי הירש קלישר (1795—1874) נודע בהגותו ובפעילותו הקדם-לאומית, שקדמה להופעת "הציונות המדינית" של הרצל, ברבע השלישי של המאה התשע-עשרה. עקב כך נשמר לו מקום של כבוד בהיסטוריוגרפיה ובזיכרון הציוניים, בצד משה הס והרב יהודה אלקלעי, כאחד משלושת "מבשרי הציונות" העיקריים. עם זאת, פעילותו הרבנית הארוכה במשׂרת דיין ומורה הוראה, שנמשכה כחמישים שנה, וכתיבתו ההלכתית וההגותית אינן מוּכרות דיין.

הרב קלישר ייחד את רוב זמנו ללימוד תורה, ובצד עיסוקו בתלמוד ובהלכה עסק גם בפילוסופיה יהודית ובפרשנות המקרא. בתחומים אלה פרסם כמה ספרים ומאמרים, וכתיבתו נגעה בבעיות הזמן והמקום, כגון בפולמוס עם הרפורמה וספרות ההשכלה, החותרת תחת המסורת. זיקה אמיצה ניכרת בין שני תחומי היצירה והפעילות שלו, הרבני והקְדם-לאומי.

בספר זה מקובצים תשעה ממאמריו של המחבר, שנדפסו בשנים 2010—2020 בכמה כתבי עת, בעברית ובאנגלית. המאמרים, שעניינם בהיבטים שונים של חייו ומשנתו של הרב קלישר, מבוססים על כתבים ומקורות ארכיוניים שלא נידונו במחקר עד כה, ויש בהם כדי להעמיק את ההיכרות עם דמותו של הרב קלישר ועם תחומי העשייה וההגות שבהם פעל.

ספר זה נועד להניח את התשתית התאורטית והאמפירית בתחום הסימולציה בחינוך לכל העוסקים במחקר ובהכשרת מורים ולאנשי חינוך. הוא מאגד בתוכו ידע שהצטבר בתהליכי הפיתוח של המרכז הראשון לסימולציה בחינוך שהוקם בישראל בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן (הל"ב) בשיתוף משרד החינוך, ואשר הניח את הבסיס להתפתחות מרכזי הסימולציה בחינוך בארץ.

המודל הייחודי שפותח במרכז מבוסס על גישת הלמידה ההתנסותית וכולל התנסות מול שחקנים מקצועיים באירוע קונפליקטואלי אותנטי, שבעקבותיו מתקיים תחקיר רפלקטיבי מבוסס וידאו. מטרתה של הלמידה מבוססת הסימולציה היא לקדם את היכולות החברתיות-רגשיות של המורים ובעלי תפקידים חינוכיים שונים בכל שלבי התפתחותם המקצועית.

דגמים שונים של התנסות סימולטיבית מקובלים זה מכבר בתחום ההכשרה המקצועית במקצועות שונים כמו רפואה, טיס וניהול. ספר זה פורש לראשונה את הידע התאורטי והיישומי בתחום ההכשרה החינוכית. כיום עם הרחבת המודל הסימולטיבי וקיומם של עשרות מרכזי סימולציה במסגרות להכשרת מורים ואנשי חינוך, ישנו צורך רב בהבנת ידע זה בתהליכי הכשרה ופיתוח מקצועי של נשות ואנשי חינוך והוראה.

ספר זה דן בסוגיית 'ציון והתפוצות' מבחינה מחקרית והגותית־פילוסופית. המונחים 'ציון' ו'התפוצות' (או 'הגולה') רוויים במשמעויות הנישאות בזיכרון ההיסטורי ארוך הטווח של העם היהודי. אך הם גם מעלים שאלות הקשורות בתקוות, במחלוקות ובמשברים של הקיום היהודי בהווה. מחברי המאמרים, מהשורה הראשונה של הוגים וחוקרים במדעי היהדות בארץ ובחו"ל, דנים בנושא מבחינה היסטורית, ספרותית, אמנותית והגותית.

הספר, על שלל פרקיו, נועד לקדם דיון ציבורי מלומד ומעמיק בשאלות ובאתגרים הקשורים בעתיד הקיום היהודי בישראל ובתפוצות.

הגישה הטיפולית המוצגת בספר זה גובשה על ידי קלינאית התקשורת איריס טל, במהלך חיפושיה אחר מענה טיפולי מתאים למורכבות הגמגום אצל ילדים בגיל בית־ספר יסודי. חיפושיה הובילו להיכרות מעמיקה עם יסודות שונים הקיימים בעולמו של הילד, שמתוכם בנתה את דרכה הטיפולית. היסודות אלה מתוארים בספר בהרחבה.
המוטיב המרכזי בגישה הטיפולית הזו הוא המשחק, שנעשה בו שימוש מגוון ורחב, לאור היותו אמצעי יעיל וטוב לשיפור התנהלותו התקשורתית, ההבעתית והדיבורית של הילד עם הגמגום. לצד המשחק, מכילה הגישה ערוצי פעולה טיפוליים נוספים.

כל מרכיבי הטיפול מתוארים בספר באופן מפורט, תיאורטי ומעשי, בליווי תיאורי מקרה ודוגמאות.

מה המשותף למייסדי גוגל, פייסבוק, גולדמן זקס, דנונה, חברת הקומיקס מארוול, רשת סטארבקס, אסתי לאודר וראלף לורן? התשובה היא שכולם מייסדי חברות מהמובילות בעולם – וכולם ממוצא יהודי. מתברר שההצלחה של היהודים היא פנומנלית: אף שהיהודים מהווים רק 0.2% מאוכלוסיית העולם, הם מהווים 30% מרשימת האנשים העשירים והמצליחים בעולם וכ-20% מזוכי פרס נובל.

הספר מאסטרים מבקש לספק הסבר לתופעה יוצאת דופן זאת. הוא מראה כיצד ההצלחה של היהודים היא תוצאה של תרבות ייחודית שנוצרה על בסיס היסטוריה ודת של עם, תרבות שעקרונותיה מבוססים בין השאר על ערכי משפחה וקהילה, יזמות, זריזות והתמדה.

קול התור הוא ספר ראשון מסוגו העוסק בהגות ציונית מסורתית-ספרדית, חדשה וישנה. הספר מבקש להמשיג ולהנכיח את תפיסת העולם הציונית הייחודית שעומדת בבסיסו של ציבור לאומי-מסורתי ולקשור אותה אל מסורת ארוכת שנים של הגות, הנהגה וסדר יום. הוא עושה זאת באמצעות עשרים וחמש דמויות שפעלו במאתיים השנים האחרונות, ודרכן הוא בוחן את ישראל של ההווה ושל העתיד.

קול התור ממלא חלל חסר במדף הספרים הציוני, חלל שבכוחו להעשיר את הידע בנוגע למקורות הציונות ולעורר השראה במי שחפץ בבניית קומה נוספת במפעל הציוני – קומה מרווחת שמושיטה יד לשלום בינינו ועם שכנינו.

קריאה בספר כמוה כמסע אל לבה הפועם של הישראליות החדשה, אל רחשי הלב של המחנה הלאומי-מסורתי המכונה לא אחת "הרוב הדומם". אפשר שבכוחו של מסע זה להציע "מערכת הפעלה" חדשה למדינת ישראל של ימינו.

עולמם היצירתי וההגותי של חז"ל בא לידי ביטוי בין היתר בסיפורי האגדה שאלפים מהם נשתמרו ברחבי הספרות היהודית. מוסר ודרך ארץ, חשיבות המשפחה וההמשכיות, מעלת הלימוד ומסירות נפש, עולמות עליונים והקיום האנושי – כל אלה הם מעט מזעיר מעושר הנושאים שהעסיק את מי שעיצבו את העולם היהודי באלפיים השנים האחרונות.
האגדה והלב הוא ספר שהתגבש בעקבות לימוד שבועי של אגדות חז"ל ששודר ברדיו. מתוך מאות האגדות שנלמדו, נבחרו ארבעים שעובדו והיו לפרקי ספר זה, המציעים קריאה ספרותית ורעיונית שחותרת לחבר בין הנשגב לעכשווי. האגדות, כמו גם פרשנותן הרגישה, זורקות את הקוראים לעולמות רחוקים, אך בה בעת פותחות בלבם צוהר לערכים אנושיים, לחמלה ולרגישות. הן מלמדות אותנו שהמצב האנושי, כאז כן היום, הוא שביר, ולכן עלינו ללמוד לאחוז בחיים בתבונה ובעין טובה.

הספר עוסק בחינוך, דהיינו בנושא המוכר לכל אחד מאיתנו באשר הוא אדם: "האדם הוא הברייה היחידה הזקוקה לחינוך" (עמנואל קאנט). ואכן כל בני האדם התנסו בחינוך בהיותם חניכים ותלמידים, ורוב בני האדם התנסו בחינוך גם בהיותם הורים ומחנכים. בקובץ המאמרים הנוכחי עיונים (בעיקר פילוסופיים) בנושאים שונים ובהיבטים שונים של החינוך. החינוך הוא מעש (פרקסיס) בעיקרו; הספר שלפנינו הוא (רק) עיונים בחינוך, המבקשים להאיר באורח תאורטי עניינים שונים ותובנות מסוימות באשר לתחום הרחב, הבלתי-נדלה, של מלאכת החינוך.