דרש המזהיר הוא מדרש תימני לתורה, שחיבר ר' שלמה בן שלם ידיע אלראבעה במאה הט"ז. המדרש לספר דברים נשתמר בשני כתבי יד, האחד שלם והאחד חלקי. במדרש מובאות רבות ממדרש התנאים הידוע ספרי דברים; ומפרשת 'האזינו' ואילך – גם מובאות ממכילתא דברים, מדרש תנאים שרובו לא הגיע לידינו כלל. בדרש המזהיר מצוטטות כמעט מחצית דרשות הספרי לפרשות 'דברים' עד 'כי תבוא' בנוסח מזרחי טוב, שחוֹבֵר בדרך כלל לנוסחו של כתב יד וטיקן 32, בכיר כתבי היד של הספרי.

לנוסח זה של דרש המזהיר נודעת חשיבות רבה מפני שכל העדים השלמים של הספרי שהגיעו לידינו הם מערביים, ועותקי הגניזה והעותקים התימניים אינם מחזיקים אלא חלק קטן מדרשות הספרי. בו בזמן נשתמרו בדרש המזהיר דרשות תנאיות רבות מפרשות 'האזינו' וּ'וְזאת הברכה'. כשליש מהן מקורן בספרי, והיתר – מקורן במכילתא.

מקצת הדרשות מן המכילתא הן דרשות תנאיות חדשות, שלא נודעו עד כה כל עיקר, ומקצתן דרשות בנוסח משופר מנוסחן במדרש הגדול, שעל פיו ניסה ר' דוד צבי הופמן לשחזר את דרשות המכילתא לדברים. במבוא לספר שלפנינו נידונים מקורותיו של דרש המזהיר, טיבם של שני כתבי היד שלו ולשון חכמים הטובה, שנשתמרה במובאותיו מן הספרות התנאית. בחלקו השני של הספר מובאת מהדורה של ציטוטי הספרי והמכילתא הכלולים בדרש המזהיר.

מהדורה זו, על העושר הרב הגנוז בה, יש בה כדי לסייע לחוקרי הספרות התנאית בקביעת נוסחם המקורי של שני מדרשי התנאים האלה, בפרשנותם ובמחקרם, וכן בנושאים מַצרניים שזורעים אור חדש על מחקר הספרות התלמודית בכללה.

ספר זה, אורות האדם והנפש, מציג את משנתו הפסיכולוגית של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, ומסביר כיצד היא רלוונטית לכל אדם ואדם: הן למי שמעוניין להבין את עצמו ולהתפתח, הן לאנשי מקצוע השואפים להבין את מטופליהם ולקדם את התהליך הטיפולי, והן להתעמק במשנתו של הרב.

רבים מכירים את משנתו של הרב. אלא שהרוב מכירים את צדדיה הלאומיים של משנתו, ואילו צדדיה הפסיכולוגיים נותרו עלומים, וכמעט שאינם מוכרים, אפילו לחלק מתלמידיו. כדאי לדעת שהרב יצר תורה פסיכולוגית עמוקה ועשירה, היכולה לשפוך אור מיוחד על נפש האדם.

הפסיכולוגיה של הרב קוק מבוססת על הפסיכולוגיה החסידית, אבל היא מפתחת אותה באופן מקורי ונועז. היא מבוססת על אמונה עמוקה: אמונה באדם, בטוב המקורי והעמוק הקיים בו, ברצונו להיטיב לעולם כולו. עם זאת, היא אינה מתעלמת מצדדיה האפלים של הנפש. היא יודעת להצביע ללא רתיעה על צדדיה הקשים ביותר של הנפש, על שפלויותיה ואומללותה. היא מצליחה להראות כיצד כל אלה נובעים מאותו רצון להיטיב, שהתעוות ונשבר. מתוך ההבנה העמוקה של סיבוכי הנפש, עולות בבהירות מסקנות לגבי דרכי התמודדותה, והדרך להתגבר על הכשלים הממלאים את חיינו.

לפני שלוש שנים איבד הלל את אביו.

השנים עברו, הלל כבר בן 12 וחצי, אבל הקושי והכאב ממשיכים ללוות אותו. לילה אחד, אחרי שהתעורר מחלום , הוא שם לב שהמחשב של אמו דלוק ועל המסך מרצדות המילים: "הסיפור של לולק". מכיוון שלוּלק הוא שם החיבה שלו, הלל מתחיל לקרוא. זהו סיפור ממקום אחר ומזמן אחר על ילד קטן בשם ישראל לאו, לולק בפי משפחתו, שגדל בפולין בשנים החשוכות ביותר בהיסטוריה. אט-אט נפרש בפני הלל ובפנינו הקוראים סיפור ילדותו מעורר ההשראה של הרב ישראל לאו, שנודע כאסיר הצעיר ביותר ששוחרר ממחנה הריכוז בוכנוולד. אחרי שעלה לארץ והשלים את לימודיו, מילא הרב לאו בישראל שורה של תפקידים רמים, ובראשם הרב הראשי האשכנזי לישראל.

בלשון קולחת ובכישרון רב פורשת מיכל כהן-חי את סיפורו של הילד לולק, סיפור שלמרות הקשיים והאובדן שהוא מתאר, מצליח להפיח בכל אחת ואחד מאיתנו השראה ותקווה שבמקום שבו ניתן למצוא את הרעים שבבני האדם יימצאו גם הטובים שבהם.

הדבר הבא בקריירה שלך מתחיל בשיחה שמתרחשת לא בנוכחותך. 
אדם אחד שואל את האחר "אולי אתה מכיר מישהו ש…?" והיית רוצה שהשם שלך יעלה. כדי שזה יקרה, עליך לפעול כך שהאנשים האלה יידעו עליך, יכירו את הניסיון והיכולות שלך, יבינו שהם צריכים אותך ויפנו אליך.

המדריך לקריירה בעולם משתנה ילווה אותך צעד אחר צעד
• להבין איך משתנה עולם העבודה ואיך לרתום את ההזדמנויות החדשות לטובת אפשרויות עבודה ופרנסה שמתאימות לך.
• להכיר מפת דרכים מעשית וכלים של העולם החדש שיעזרו לך למצוא עבודה ולנהל קריירה מצליחה.
• לבנות תוכנית פעולה אישית שתוביל אותך אל מימוש קריירת החלומות שלך.

כי מותר. מותר לשאוף לקריירה עם מטרות גדולות. בין אם נקלעת לשינוי ובין אם יש לך צורך או רצון להוביל אותו. ומותר לפעול כדי להגיע לשם. בלי תלות בגורמים חיצוניים, בהחלטות של מישהו אחר. רק בעצמך. 
לא רק מותר, אפילו כדאי.

מועדי ישראל רוויים בסודות עמוקים מצד עצמם, ובמוסרי השכל מרוממים שבידם ללוות את האדם בכל ימי השנה: בעתות שמחה וברגעי כאב, בזמני התרוממות הרוח ובשעות מבוכות ותהיות שונות. בספר זה קובצו מאמרים נפלאים מכתביו של הרה"ג הרב זמיר כהן שליט"א, ומשיעוריו ועברו את הגהתו המדוקדקת עם הוספות רבות. מאמרי הספר עוסקים בביאורים ייחודיים על פי פרד"ס התורה, ובתשובות מלאות לשאלות העוסקות במהות החגים, ובסדרם המיוחד שאינו מקרי במעגל השנה. רבים מהמאמרים משולבים במשלים מאירי עיניים, וכולם מנוסחים בבהירות רבה ומעניקים עצות והדרכה בכל תחומי החיים. שהרי ככל מצוות התורה, חגי ישראל רוויים במתיקות ועונג, ומחכימות את הלומד אותן כראוי, כשירת נעים זמירות ישראל: "ּ תורת ה’ תמימה משיבת נפש, עדות ה’ נאמנה מחכימת פתי. פיקודי ה’ ישרים משמחי לב, מצוות ה’ ברה מאירת עינים” (תהילים יט, ח-ט).

300 אלף עולים שאינם יהודים על פי ההלכה שהגיעו במסגרת העלייה מחבר המדינות שינו מן היסוד את שאלת 'מיהו יהודי?', השאלה המפורסמת ביותר בתחום המאבק על הזהות היהודית וגבולותיה.
השאלה שבעבר נשאה אופי עקרוני-סמלי ושלא נגעה מבחינה מעשית לקבוצות משמעותיות הפכה לשאלה כלל לאומית. היא נוגעת ישירות ובאופן מעשי ל-300 אלף איש, למעגל הרחב של בני משפחותיהם היהודים ולחברה היהודית הישראלית בכללותה.
הספר מתאר את תהליכי ההתערות של עולים אלה בחברה היהודית בישראל באמצעות מושג המפתח 'גיור סוציולוגי'. המונח מתאר את תהליך ההצטרפות המעשית לעם היהודי בישראל בדרך המנותקת לחלוטין מכל סוג של גיור דתי.
הגיור הסוציולוגי הופך עולים אלה ל 'יהודים לא-יהודים'. הם לא יהודים מבחינה הלכתית ובעולם המונחים הרשמי של מדינת ישראל. אולם הם יהודים בתחושותיהם, בהזדהותם העצמית, ומעל לכל בדפוסי התנהגותם הדומים יותר ויותר לרוב היהודי החי בישראל.
בעוד הרבנות הראשית והממסד האורתודוקסי נאבקים מול הזרמים הדתיים הלא אורתודוקסים כדי לקבוע כביכול מי המוסמך לגייר, 300 אלף אזרחים שעלו לפי החוק השבות קובעים בפועל שאף גיור לא רלוונטי לגביהם - לא אורתודוקסי, לא רפורמי ולא קונסרבטיבי. הם פשוט עוברים "גיור סוציולוגי" -בעצם העובדה שהם חיים כאן , הם שקובעים בפועל את גבולות הקולקטיב היהודי.
הזרמים ממשיכים להיאבק ביניהם כשבפועל מתפתח הגיור הסוציולוגי המנצח את כול סוגי הגיור האחרים. המגייר הגדול מכולם הוא "החברה הישראלית היהודית" מעצם קיומה. 

מקום חשוב נודע לתפיסת החיים הטובים, השמחה, היופי, האופטימיות, התקווה, הן בעצבנו את חיינו, הן בהתמודדותנו עם קשייים ומצוקות, הן באיזוננו הנפשי, הן בהעשרת חויותינו ומעורבותנו בחיים, הן בעבודתנו על עצמנו ובתרגמנו חלומתינו למציאות.

בפרקים השונים של הספר אבחן את ההיבטים הפילוסופיים, הפסיכולוגיים, החווייתיים והיצירתיים של תחומים אלה; אציע כלים טיפוליים למצוא את השלווה בתוכנו ולגלות את ההנאה ולא לפחד לגעת בה, לחוות את השמחה ולהגשים חלומות.

מכאן הספר אינו רק הגותי-תיאורטי, אלא שואף להיות מיתרגם למציאות; להציע תבחינים ושאלונים; ציור מפות חיים; כלים מעשיים ודרכי הפעלתם; בחינות שיטתיות ודרכים לפירושן; הדגמות מהחיים והספרות, שיתוף בלמידתנו את עצמנו ובבחירתנו דרכים לחתירתנו אל החיים הטובים.

מהי מהות הקשר בין העבודה לבין החיים האישיים? הספר המשכיות ושינוי – גמלאיות שלא פרשו מציע תשובות לשאלה הזו מנקודת הראות של פלח ייחודי בקבוצת גיל שהעניין בה הולך וגובר עם העלייה בתוחלת החיים: הגיל השלישי. קבוצה של תשע נשים בגיל פרישה, נשות אקדמיה, חוקרות, מרצות וקלינאיות – קיימה  לאורך כעשר שנים מפגשים חודשיים שנדונו בהם שאלת הפרישה, והקשר בין העבודה והחיים. מתוך המפגשים הללו, נולד ספר. השיח בקבוצה אפשר למשתתפות עיבוד משותף של סיפורי חייהן, עד לגיבושו של כל סיפור חיים לפרק אישי בספר זה.  הספר כולל גם מבוא שסוקר ומשווה את הספרות המדעית הבין-לאומית בתחום, פרק העוסק בנרטיבים המרכזיים העולים בפרקים האישיים, וכן אפילוג המתאר את הפרידה מהעבודה על הספר ומחשבות לעתיד. המתודולוגיה המחקרית משלבת בין שלוש גישות: אוטו-אתנוגרפיה, אוטו/ביוגרפיה ומחקר נרטיבי.

לספר חשיבות המחקרית בהארת הזווית הייחודית והחדשנית של נשות אקדמיה שפרשו לגמלאות. הוא מציע מסע מרתק בשבילי החיים, תוך בחינה מעמיקה של מגוון מסלולי התפתחות אישית ומקצועית. הפסיפס הצבעוני של סיפורי חיים מלאים ועשירים, שהפרישה היא רק נקודת ציון בהם ובפירוש לא סוף פסוק לחיוניות ולעשייה, משדר מסר אופטימי שכל קוראת וקורא ייצאו נשכרים ומחוזקים ממנו.

פרופ' יעקב שלום ליכט (1922–1991) נמנה עם הדור הראשון של חוקרי מגילות מדבר יהודה. בסדרת מחקרים חלוציים ומרחיקי ראוֹת, שפרסם בשנות הגילוי המסעיר של מגילות מדבר יהודה והתחדשות העניין המחקרי בספרים החיצונים בעקבותיו, משרטט ליכט את דיוקנו של עולם רוחני גועש ורב-תפניות שהתגבש בתקופת הבית השני. אלה היו ימי עיצובה של היהדות, והם גם הרקע לצמיחת הנצרות. במאמרים המכונסים באסופה זו מתחקה המחבר אחר תפיסות העולם המשתקפות במקורות עתיקים ומגוונים בתוכנם ובסוגותיהם. ברגישות מרבית נידונים כאן מבנם הספרותי, דיוק לשונם וייחודיות רעיונותיהם – והכול מתוך מודעות לאחריות הפרשנית הגדולה המוטלת על מי שבא לדובב מקורות עתיקים, מהם ששרדו רק במגילות בלות וקטועות, ומהם שנמסרו לנו בלשונות תרגום והם מנותקים מהקשרם המקורי, ולעיתים גם מעובדים כדי להתאימם לתפיסות אחרות ומאוחרות מזמנם.

עוד מראשית דרכו התבלט ליכט בשיקול דעתו ובהבנה נוקבת של הלך הרוח האפוקליפטי השורה על ספרות המגילות. הוא גם היה ממובילי השיבה למחקר הספרותי והרעיוני של הספרים החיצונים, שאף הם פרי יצירתה של תקופת הבית השני, וגם תרגם כמה מהם לעברית.

בסיפור חייו של ליכט מקופלת הדרמה ההיסטורית שטלטלה את העולם היהודי במאה העשרים בין חורבן לתקומה. במורשתו המחקרית מתגלה עוצמתה של הפגישה המחודשת עם ספרות עברית קדומה ולעיתים גם חידתית, שעל אף קדמותה ניכר בה שהתמודדה עם אתגרים רוחניים, שמקצתם אינם רחוקים מאלה העומדים לפנינו היום.