חדש על המדף

כאשר אברהם יהושע השל הגיע לברלין ב-1927 – היא היתה הבירה הליברלית של העולם המערבי ואחוזת התלהבות מספרו החדש של הפילוסוף מרטין היידגר; זמן קצר לאחר שהשל הגיש את הדוקטורט שלו בפילוסופיה היטלר עלה לשלטון והיידגר הצטרף למפלגה הנאצית.

בספר זה השל מנהל ויכוח עמוק עם היידגר. אל מול השאלה "מהו האדם?" – השל מבקש לקדם את השאלה "מיהו האדם?"; אל מול התשובה שהאדם "מושלך" בעולם, בחיים לקראת מוות – השל מבקש להאיר את פליאת החיים, בקשת המשמעות והאכפתיות האלוהית לכל אדם. אנו רגילים לעיסוק של החברה הישראלית בשאלה "מיהו יהודי?", אך השל מפנה אלינו שאלה יסודית יותר, "מיהו האדם?". במקום לנסות להגדיר את היהדות בקטגוריות מערביות כמו דת או לאום, הוא מבקש להציע לנו זווית ראייה יהודית, אנטי-פשיסטית, על משמעות היותנו אנושיים.

חטיבת הביניים הוקמה על בסיס ההכרה שהגיל שעבורו היא מיועדת – גיל ההתבגרות המוקדם – זקוק לפדגוגיה ייחודית המותאמת ל"סערת ההתבגרות" — השינויים הגופניים והנפשיים הקיצוניים שנערים ונערות עוברים בפרק זמן זה. אך חטיבת הביניים לא הצליחה לפתח פדגוגיה ייחודית ומותאמת והפכה למעין הכנה לבית הספר התיכון. מאפייני הגיל על חולשותיו וחוזקותיו אינם זוכים למענה הולם, ותלמידי החטיבה חווים אותה כמסגרת בלתי רלוונטית לחייהם. 
חטיבת הביניים היא הפרק הבית־ספרי המוזנח והמאתגר ביותר. מדינאי החינוך צריכים לקבל החלטה: לבטל את חטיבת הביניים או להתאים אותה לצורכי תלמידיה.  

הספר להציל את חטיבת הביניים מחולק לשלושה שערים. השער הראשון – ״ההיסטוריה של חטיבת הביניים״ – מתאר כיצד הוקמה חטיבת הביניים בארץ ובעולם ומה היו ועודן המחלוקות שהיא מעוררת; השער השני – ״הפסיכולוגיה של חטיבת הביניים״ – מנתח את מאפייני הגיל ומצוקותיו הייחודיות; השער השלישי – ״פדגוגיה לחטיבת הביניים״ – מציע פדגוגיות שונות המנסות להיענות לצרכיו ולציפיותיו של הנוער המתבגר. 

בדורות האחרונים תופסת שאלת המוסר והצדק שבאכילת בעלי חיים מקום מרכזי בשיח הציבורי. דעות שונות מנסרות בחלל האוויר, ורבים תוהים לעצמם כיצד על האדם המודרני והנאור לראות את הדברים, והאם יש ליהדות מה לומר בשאלה סבוכה זו.

הראי"ה קוק זצ"ל, מגדולי ההוגים בדורות האחרונים, בחן סוגיה זו במאמרֵי "חזון הצמחונות והשלום", והציע הלכי רוח מפתיעים, השופכים אור על דרכה החינוכית של התורה לזיכוך האנושות וקידום המציאות לעבר החזון הגדול של "וגר זאב עם כבש".

בספר זה, הרב חיים דרוקמן מנגיש, מסביר ומרחיב את דברי הרב קוק. עיוניו עמוקים, מבוארים ומציבים תפיסה ברורה ומורכבת כאחת, שיש בה כדי לחולל מהפך מחשבתי אצל הקורא ולעורר בקרבו שאיפה אל הטוב – לצד ראייה ריאלית של המצב הנוכחי שבו הוא שרוי.

הספר 'הסיפור הפועל , עיונים חדשים בסיפור החסידי' מעלה תמונה מחקרית חדשה על הסיפורת החסידית. שאלת ראשיתו ומקורותיו של הסיפור החסידי, סוגותיו השונות, מקומו ותפקידו בתנועה החסידית, נידונים בספר באופן מקיף המשלים מרכיב חשוב שהיה חסר במחקר החסידות העכשווי. התובנות המרתקות שעולות בספר על כוחו הפועל של הסיפור, חשיבותן רבה לא רק לחקר החסידות אלא גם לחקר התרבות האנושית, שהדיבור הנרטיבי ממלא בה תפקיד כה מרכזי".

משנת ר’ יהודה הנשיא, החיבור היסודי של התורה שבעל פה, נשתמרה בידינו בשלושה כתבי יד שלמים בלבד. אחד מהם הוא כתב יד קיימברידג’ , שנכתב במאה הט״ו באחת מארצות הים האגאי. חיבור זה מוקדש לתיאור מקיף ראשון של הלשון הניבטת מעד זה. בחינת לשון כתב היד בנויה משילוב של מחקר פילולוגי עם ניתוח סוציו־לינגוויסטי. פרקי הספר עוסקים בכל ההיבטים של הלשון: כתיב, תורת ההגה, תורת הצורות, התחביר והמילון העולים בכתב היד. לאחר הצגה פילולוגית מפורטת של לשון המשנה בכתב היד, נבחנת לשון זו משני פנים: מחד גיסא יחסה למקורותיה הקדומים של לשון חכמים הארץ־ישראלית בכתבי יד מהימנים, בקטעי גניזה ובאפיגרפיה; ומאידך גיסא נבחנת השתקפותו של תהליך מסירת המשנה. פרק המוקדש לנוסח פסוקי המקרא המשולבים במשנה, בהשוואה למסורות המקרא שבשאר קהילות ישראל, משלים את בחינת רקעו של כתב היד.

• מהו חוסן ניהולי?
• כיצד יהפוך אותנו פיתוח חוסן ניהולי למנהלים מוצלחים יותר?
• במה מתאפיינים המנהלים בעלי החוסן הניהולי?
• איך ניתן לעמוד ואף לשגשג אל מול אתגרי הניהול?

ניהול הנו מלאכה מאתגרת, מורכבת ודחוסה. יחד עם תחושת הסיפוק והמשמעות עלולות להגיע גם תחושות אחרות כגון: עומס, מתח, הצפה, לחץ, תשישות וכדומה. בכדי להתמודד עם הקשיים הרבים שהניהול מזמן,

חשוב מאוד שלמנהל תהיה מנה הגונה של חוסן. חוסן הוא לא רק תהליך התפתחותי של הסתגלות והתמודדות אל מול הקושי, אלא כלי ניהולי ראשון במעלה המאפשר למנהל או למנהלת לצלוח אתגרים ומשברים ואף לשגשג למולם.

בכתיבה קולחת ועשירה ותוך הקבלה לעולמות מרתקים ומפתיעים, לוקח אותנו המחבר, ליאור הלוי, למסע אל תוך עולמו הפנימי, הרגשי והאישי של המנהל במטרה לסייע לו לפתח חוסן ולעמוד בהצלחה מול אתגרי הניהול והמנהיגות.

הספר פותח צוהר למסע בן עשרות שנים, של רבה של חיפה, הרב שאר ישוב כהן זצ"ל, לשינוי התודעה הרבנית והציבורית ביחס להר הבית. בהיותו חבר מועצת הרבנות הראשית, פעל הרב להגדרת הגבולות המותרים בעלייה להר הבית על ידי הרבנות, ולחידוש בית כנסת על ההר. בספר, הכולל מאמרים, מכתבים לרבנים ולאישי ציבור וראיונות לעיתונות, מתוארת גם עמידתו שהאיתנה של הרב כנגד כל ניסיון לפגוע בריבונות הישראלית על מקום המקדש.

בתוספת מקבילות הערות והארות משאר כתבי המחבר זצ”ל