חדש על המדף

מה היה קורה אילו לא גילה קולומבוס את אמריקה, ובני האינקה היו פולשים לאירופה, מנחילים את דת השמש וכובשים את היבשת בהדרכת "הנסיך" של מקיאבלי? 

ציוויליזציות הוא רומן היסטוריה חלופית מבריק, שמעלה השערה: שלושה דברים חסרו לאינדיאנים כדי לעמוד בפני הכובשים הספרדים: תנו להם סוסים, ברזל ונוגדנים למחלות, ושיניתם את תולדות העולם. 
בתנאים אלה נוחת אפוא שליט האינקה אטַוַולְפָּה באירופה של קרל החמישי. 
מה הוא מוצא?
את האינקוויזיציה הספרדית, את מרטין לותר ותומכיו ואת הקפיטליזם בחיתוליו; את פלא הכתב והדפים המדברים; מלכויות מותשות ממלחמות אין־סופיות; ים שורץ שודדי ים; יבשת קרועה ממריבות דת וירושה.
אך יותר מכול הוא מוצא אוכלוסיות מדוכאות, מורעבות, על סף התקוממות: יהודים אנוסים מטולדו, מוסלמים מגרנדה, איכרים גרמנים – במילים אחרות בעלי ברית. האם יעלה בידם של בני האינקה לייסד ביבשת אירופה עולם יפה וצודק יותר במקום זה שהצמיחה הדת הנוצרית?

החסידות על גווניה השונים בימינו מהווה מוקד משיכה לרבים. יש בה המשכיות מסוימת לחסידות בראשיתה, אך כיום היא לובשת צורה ותוכן אחרים, עם שינויי המקום והזמן.

מה סוד קסמה של החסידות, על גווניה השונים? וכיצד היא משמשת מוקד משיכה לרבים שמוצאים בה את מקומם?

דרך מסע בספר נתיבות שלום שכתב האדמו”ר האחרון של סלונים, ר’ שלום נח ברזובסקי, ננסה בספר זה לגעת בדמותה של חסידות סלונים בימנו  ונבדוק האם היא מהווה ביטוי לחרדיות חדשה ומודרנית.

לקוראים תינתן הזדמנות לקבל זווית חדשה ועכשיות לרוח ולחיי היום יום של עדה חסידית ישראלית המתמודדת עם אתגרי המקום והזמן. באמצעות שילוב של עדויות, בעיקר של נשים, ויחד עם בדיקת הספרים ומערכות החינוך של הקהילה. יחדיו ננסה לראות את דרך התקיימות ושמירת הלכידות של קהילה חסידית בעלת צביון מודרני, הכורכת בתוכה  גילויים של השקפה חרדית רדיקלית.

היהודי הנחשל, הלובש קפוטה מלוכלכת, המנצל את האיכרים ומרעילם בוודקה — אותו אנו מכנים נבל ובזים לו. היהודי שהתנתק מההמון, השיל את הקפוטה המלוכלכת, החליף את התלמוד והזוהר בהשכלה אירופית ורוצה לעבוד עבודה יצרנית — אותו אנו מכנים פולש ובזים לו, ולבסוף היהודי שחדל להיות יהודי, שניתק את כל הקשרים המחברים אותו לאותו השבט, קיבל עליו את עול הנצרות ונכנס אל החברה שלנו — אותו אנו מכנים “מכס“ [meches] — מומר ובזים אף לו. [קלמנס יונושה־שנייבסקי]. המיתוס המודרני של היהודי כזר המאיים על הקיום הפולני נוצר בפולין אחרי 1864 (המרד נגד הכובש הרוסי). בשלהי המאה התשע־עשרה, כאשר החל החלום על עצמאות פולין לקרום עור וגידים, התגברה האמונה שהיהודים הם האויב הפנימי העיקרי. תקופה זו הייתה נקודת מפנה בתהליך ההתפתחות של דימוי היהודי כאיום ובהשפעתו על התרבות הפוליטית, על החברה הפולנית ועל יחסי פולנים־יהודים. הספר איום מבית: דימוי היהודי באנטישמיות בפולין — קריאה חדשה דן בקיומם המתמשך ובחשיבותם של תכנים אנטי־יהודיים בחברה, בתרבות ובפוליטיקה בפולין, ומתמקד בתפקיד שמילאו בהבניית התודעה הלאומית הפולנית. 

כולנו מכירים בחשיבותה של המתמטיקה: אנחנו חיים בעידן של "ביג דאטה", שבו אלגוריתמים מכתיבים יותר ויותר את חיי היום-יום שלנו, ואנחנו נתונים למטח בלתי פוסק של סטטיסטיקות ואפליקציות בכל נושא – החל בפוליטיקה וכלה בבריאותנו. מה שלא תמיד ברור הוא כיצד המתמטיקה משתלבת בשגרת יומנו, וכיצד בעזרת מספרים ניתן להשפיע בקלות על קבלת ההחלטות שלנו.בין השאר, פלוסים ומינוסים יגלה לנו:

• כיצד האלגוריתם של נטפליקס וגוגל גורם לנו להתמכרות?
• מדוע ככל שניקולס קייג' מככב ביותר סרטים הוליוודיים, יותר אנשים טובעים בבריכות בארה"ב?
• כיצד "הרשת העצבית" של פייסבוק יודעת מה נרצה לקנות לפני שבכלל החלטנו על כך?
• כיצד הבבלים והיוונים בעת העתיקה השתמשו במתמטיקה ומדוע הסינים מצטיינים בה עד היום?
• כיצד השתמשו במתמטיקה בלונדון הוויקטוריאנית בכדי לגלות את מקור מגפת הכולרה שפשתה בעיר?
• כיצד נהפוך למומחים בקריאת נתונים סטטיסטיים ונזהה עיתונאים ופוליטיקאים שעורכים עלינו מניפולציות?

פלוסים ומינוסים מראה לנו את שלל הדרכים שבהן המתמטיקה מוטמעת בחיי היום-יום שלנו – מגרף מאיים על התפשטות הקורונה ועד לחישוב סיכויים להיות מעורב בתאונת דרכים, מתחזית מזג אוויר מדויקת יותר ועד תמחור מוצרים במרכול – וכיצד אפשר להשתמש בה הלכה למעשה כדי להקל פתירת בעיות. בויסמן לוקח את הקוראים למסע סביב העולם ואל שחר ההיסטוריה בין חברות שפיתחו את ענפי המתמטיקה לבין כאלה שהתפתחו מבלי לעשות בהן שימוש כלל. הוא מדגים את חשיבותה וכיצד הבנה טובה יותר שלה יכולה לעזור לנו לקבל החלטות נכונות יותר ולהעניק לנו מבט ברור יותר על העולם, וממחיש כיצד ללא ידע מתמטי והיכולת להשתמש בו נמצא את עצמנו משתרכים מאחור.

ספר זה מגולל את סיפורה של יהדות ארצות-הברית של אמצע המאה ה-20 דרך עיניה של ברניס כהן שוורץ שנולדה בניו יורק בשנת 1923. בשונה מרבות מבנות גילה בניו יורק שגדלו במשפחות יהודיות ממוצא מזרח אירופאי, לברניס הייתה אם ילידת ארצות-הברית ואב שהגיע לניו יורק כילד קטן. אולם בדברים אחרים סיפורה משקף את סיפור חייהם של דור שלם של יהודים עירוניים צעירים בארצות-הברית שהוריהם הגרו ממזרח אירופה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה.

סיפור חייה משקף חלק ניכר מהתפתחותה של יהדות ארצות-הברית באמצע המאה ה-20: השפל הגדול, מלחמת העולם השנייה, התפתחות התנועה הציונות, התגובות להקמת מדינת ישראל החדשה והנהירה היהודית לפרברים. הספר עוקב אחר סיפורה של ברניס הצעירה בתקופת השפל, הקשר שלה עם המתנ"ס היהודי בברונקס, לימודיה במכללה, תקופת התנדבותה במבצע חקלאי בזמן המלחמה, מסע לימודים לישראל בשנת 1949 ונישואיה עם ארתור שוורץ, יוצא צבא צעיר וסטודנט לעבודה סוציאלית מניו יורק.

לאחר שבני הזוג התגוררו ועבדו במספר קהילות יהודיות לאורך החוף המזרחי במהלך שנות ה-50 הם התיישבו עם שלושת בניהם הצעירים בטינק, ניו ג'רזי. אנו רואים כיצד הגיבה ברניס הציונית לכך שבנה הבכור החליט לעלות לארץ, ואיך לאחר היציאה לגמלאות החליטו בני הזוג שוורץ לנטוש את הפרברים ולעבור לגור בריברדייל, ניו יורק, שם המשיכו בחייהם אל תוך המאה ה-21.

הספר 'סוד לשון הקודש' מאת הרב יהודא ליאון הכנזי ה'מניטו', עוסד ביסודות הקבלה ע"פ הספר המפורסם 'שערי אורה' לר' יוסף ג'יקטיליה. תוכנו של הספר מקורו בשיעורים שנתן הרב מניטו במשך שנות ה90 בשכונת קרית משה בירושלים.

ההיסטוריה, כותב פרופ' חגי ארליך, היא תוצאת פועלם של מי שהבינו את גבולות האפשרי. הכל עומד ויעמוד במבחן היכולת. האפשרי - רצוי, הבלתי אפשרי - הרה אסון, ומי ששאפו לעבור את גבול האפשרי, הובילו להרס עצמי. בספרו שואל פרופ' ארליך היכן - בכל המובנים - עובר הגבול? עד איזה קו במפה ניתן לממש את העצמי הלאומי?

הספר פורש כמה מ"הזיות הסיפוח" הגדולות במזרח-התיכון במחצית הראשונה של המאה ה-20, ממצרים הפרלמנטרית וחלומה על סיפוח סודאן, דרך הנוצרים בלבנון שהזו את "לבנון הגדולה", עובר בסיפוח הגדה המערבית על-ידי עבדאללה מלך ירדן, חזון המעצמה הכל-ערבית של גמאל עבד אל-נאצר, הזיית "הכל או לא כלום" של הפלסטינים, וכן, גם "מלכות ישראל השלישית" של התנועה הציונית - מניפת אשליותיהם, ובעיקר אסונותיהם, של מי שעברו כל גבול.

על הפירוש, המוגש כאן לראשונה לקורא העברי, הוצב במסורת כספר השני בקורפוס ספרי הלוגיקה של אריסטו. בעוד שהספר הראשון, "קטגוריות", טיפל במילים ובמושגים, על הפירוש מטפל במשפטים ובטענות.

המושג "פירוש", כפי שעולה בספר, הוא לאו דווקא ביאור או הסבר המתייחס למבע לשוני או תרבותי קודם, אלא עצם יכולתה של הלשון להעביר משמעות ולבטא מצבים עובדתיים, מחשבות וכוונות. יכולת זו באה לידי ביטוי בראש ובראשונה במשפטים ובטענות שהלשון מייצרת.

הספר בונה מארג לוגי מורכב המבחין בין טענות המחייבות מצב עניינים נתון לבין טענות השוללות אותו; טענות המתייחסות למצב עניינים כולל וכאלו המתייחסות לעובדה פרטית; טענות להכרחיותו של מצב נתון וטענות לסבירותו; שלילה של מושגים הכלולים בטענה מול שלילה של טענה שלמה, וכו'. כל ההבחנות הללו נבדקות על פי יחסן למושגי האמת והשקר, וכמו כן נבדקת השאלה מתי ובאילו נסיבות ניתן לזהות את ערך האמת של אחד מקטבי ההבחנה על סמך ידיעה זו ביחס לקוטב הנגדי?

השאלה החוזרת ומעסיקה את אריסטו לאורך הספר היא מהו הניגוד האולטימטיבי שניתן להציב מול טענה נתונה. הוא מבחין בין השלילה המוחלטת, המובילה לצמד של טענות סותרות, והיא הבסיס לתחשיב הלוגי החמור העומד על "חוק הסתירה", לבין השלילה החלקית, מגוון של יחסי שונות שבראשם עומד מושג ההופכיות, ואלה מתאימים למתודות החשיבה הפחות חמורות – למן השיח הדיאלקטי והרטוריקה עד השירה.

ההבחנות העקרוניות של אריסטו פותחו ושוכללו לאורך התקופה ההלניסטית וימי הביניים, והן מהוות את התשתית ללוגיקה המודרנית.

מהי היהדות הקראית ומי הם הקראים? אסוּפה זו מנסה לענות על השאלה, באמצעות הארה והנגשה של מבחר מייצג מתוך הכתבים הקראיים מימי הביניים – העידן הקלאסי של עיצוב הקראוּת. האסופה כוללת כשבעים טקסטים נבחרים, שרובם מופיעים לראשונה בדפוס. הקוראים ימצאו בה מבחר מגוון, מעורר עניין והשראה מתוך העושר הבלתי־נדלה של היצירה הקראית מהמאה התשיעית עד המאה השתים־עשרה שנוצרה, רובה ככולה, בארץ ישראל.

הטקסטים מופיעים בחלוקה לשמונה 'שערים' (ובהם: ים המקרא – הפרשנות השיטתית לסוגיה; משעולים בהלכה הקראית הקדומה; צוהר לנפש ולחיי היום יום – הקינה, התפילה והשירה; ועוד). כל אחד מהטקסטים מלווה בהקדמה המציגה את ההקשר התרבותי־ההיסטורי שלו ואת הסוגה שאליה הוא משתייך ועוד מרכיבים ונושאים מעניינים המופיעים בטקסט. האנתולוגיה פותחת במבוא נרחב, הכולל סקירה היסטורית וספרותית.