חדש על המדף

בספר "נר לנתיבתי" קובצו וסודרו דרשות ורעיונות שנאמרו ושנכתבו מפיו ומפרי עטו של הרב נחום אליעזר רבינוביץ זצ"ל
במשך כשישים שנה ובשלוש יבשות. תלמידיו ושומעי לקחו נחשפו לעיקרי משנתו האמונית והחינוכית, ועתה, לאחר הסתלקותו, הדברים יוצאים לרשות הרבים, לכל דיכפין הצמא להגות דתית מודרנית מעצבת אישיות, ומבקש להאיר דרכו ונתיבותיו
באור תורה.
בין רעיונות היסוד השזורים בדפי הספר: האחריות האישית של היחיד על עצמו וכלפי החברה; חשיבותה של ההכרעה מתוך
בחירה חופשית; הפעלת שיקול דעת וחשיבה בשכל ישר מתוך לב מבין ולאורה של תורה; הטבה לזולת ושותפות עם כלל ישראל; עיסוק בתורה ובחכמה; אהבת ארץ ישראל וערכה של מדינת ישראל.

בתוספת מקבילות הערות והארות משאר כתבי המחבר זצ”ל

300 אלף עולים שאינם יהודים על פי ההלכה שהגיעו במסגרת העלייה מחבר המדינות שינו מן היסוד את שאלת 'מיהו יהודי?', השאלה המפורסמת ביותר בתחום המאבק על הזהות היהודית וגבולותיה.
השאלה שבעבר נשאה אופי עקרוני-סמלי ושלא נגעה מבחינה מעשית לקבוצות משמעותיות הפכה לשאלה כלל לאומית. היא נוגעת ישירות ובאופן מעשי ל-300 אלף איש, למעגל הרחב של בני משפחותיהם היהודים ולחברה היהודית הישראלית בכללותה.
הספר מתאר את תהליכי ההתערות של עולים אלה בחברה היהודית בישראל באמצעות מושג המפתח 'גיור סוציולוגי'. המונח מתאר את תהליך ההצטרפות המעשית לעם היהודי בישראל בדרך המנותקת לחלוטין מכל סוג של גיור דתי.
הגיור הסוציולוגי הופך עולים אלה ל 'יהודים לא-יהודים'. הם לא יהודים מבחינה הלכתית ובעולם המונחים הרשמי של מדינת ישראל. אולם הם יהודים בתחושותיהם, בהזדהותם העצמית, ומעל לכל בדפוסי התנהגותם הדומים יותר ויותר לרוב היהודי החי בישראל.
בעוד הרבנות הראשית והממסד האורתודוקסי נאבקים מול הזרמים הדתיים הלא אורתודוקסים כדי לקבוע כביכול מי המוסמך לגייר, 300 אלף אזרחים שעלו לפי החוק השבות קובעים בפועל שאף גיור לא רלוונטי לגביהם - לא אורתודוקסי, לא רפורמי ולא קונסרבטיבי. הם פשוט עוברים "גיור סוציולוגי" -בעצם העובדה שהם חיים כאן , הם שקובעים בפועל את גבולות הקולקטיב היהודי.
הזרמים ממשיכים להיאבק ביניהם כשבפועל מתפתח הגיור הסוציולוגי המנצח את כול סוגי הגיור האחרים. המגייר הגדול מכולם הוא "החברה הישראלית היהודית" מעצם קיומה. 

כבר תמה התקופה בה לא היה נשמע קולה של האשה בבית הכנסת ובעולמה של ההלכה, ואילו כעת נשים משמשות כראשי קהילות, כרבניות, כפוסקות, כמפקחות כשרות וכדומה. עתה הגיע הזמן להרחיב עוד יותר את תחומי פעילותן ההלכתית במסגרות נוספות ומגוונות, כגון בסנדקאות, מילה, שחיטה, תקיעת שופר, ועוד.

ספר זה, סדר נשי, מבקש לבדוק את האפשרויות השונות בהרחבת הפעילות ההלכתית של נשים, תוך שמירה קפדנית על גבולות ההלכה. כל פרק ופרק בא לתת לגיטימציה והכשר הלכתיים ומבוססים לחלקן הפעיל של נשים בתחומים הלכתיים מסוימים, ובכך לפתוח בפניהן מרחבים חדשים למעורבותן בפעילות הלכתית.

הספר עשוי לשרת היטב גברים ונשים, מוסדות תפילה וארגונים חברתיים מכל הסוגים והזרמים, רבנים ורבניות, וכל מי שמתעניין בהתחדשות ובהרחבה של ההלכה בימינו, בתוך תחומי ההלכה.

הספר גלגולה של הלכה עוסק התפתחויות והשינויים שחלו בהלכה אחת: איסור נישואי מעוברת ומינקת. הלכה זו, פרי יצירתם של חכמי ישראל בעת העתיקה, קבעה כי אסור לאלמנה להינשא עד שימלאו לילד מנישואיה הקודמים שנתיים. הטעם לאיסור זה היה ככל הנראה החשש כי נישואי חדשים וכניסה להריון, עלולים לפגוע ביכולת ההנקה של האם. לאור זאת, בעולם בו הישרדות הילד תלויה בהנקה, נאסרו הנישואין.
אולם מה הדין במציאות המודרנית, בה רוב התינוקות אינם יונקים עד גיל שנתיים אלא ניזונים מתחליפי חלב אם זמינים וזולים יחסית...
הספר מזמין את קוראיו למסע בתולדות ההלכה, והוא בוחן את גלגוליה של ההלכה בה הוא עוסק, ממקורותיה העתיקים ועד ליישומה כיום בבתי הדין הרבניים במדינת ישראל.

במאה ה-14 ישב בחדרו דוד איש עדן שבתימן, פרק עולמות טקסטואליים עשירים והרכיבם לכדי עולם טקסטואלי חדש – הוא מדרש הגדול – המעוטר בשירה ונושא את חותמו האישי. חיבור זה מופיע בשיח רב-מערכתי מורכב; על פי שמו הוא משתייך למדרש. פתיחותיו המפויטות מנכיחות את עולם הפיוט ורומזות בכוח לנוכחותו של מחבר-דובר המאפיין את השירה. ההקדמה הפותחת אותו רומזת לאופיו כחיבור בעל מסגרת ממשמעת. זמן יצירתו מציב אותו בספרות היהודית של ימי הביניים, ומקום יצירתו משייכו לספרות היהודית שנוצרה בתימן. שיח מורכב זה, בצד היקפו הרחב של "מדרש הגדול", תובע מחקר באשר לייחודו הספרותי בהקשרים הללו.

באמצעות שילוב כלים מתחום הפואטיקה התיאורית, התרבותית וההיסטורית חושף גלעד שפירא את מבעיו השונים של "מדרש הגדול" ואת הזיקות ביניהם, את אופני ההתייחסות למאגר המקורות הנארג בו, את מיקומו בשיח המדרשי רב השנים, את גילומו הטקסטואלי של ההקשר הגיאוגרפי-היסטורי ואת דמות המחבר הגלומה בו. באמצעות התבוננות בשעריו של החיבור, ביחס בין השירה לרצפים דרשניים, בתפקוד הייחודי שניתן ב"מדרש הגדול" לפרשנות ובמבעיו השונים, מאיר המחבר את "מדרש הגדול" כיצירה ספרותית ייחודית המשקפת את עולמו הספרותי של מחברה ואת העדפותיו הסוגתיות, הנושאיות והתרבותיות. ­­

האם מי שמתמודד עם דיכאון יכול לשמוע מוזיקה בשבת? מאילו חומרות בהלכות טהרה אפשר ורצוי לפטור את מי שמתמודדת עם הפרעה טורדנית־כפייתית? האם אדם שהוריו התעללו בו חייב בכיבוד אב ואם?

כיום הולכת וגוברת המודעות לבריאות הנפש, ורבים המתמודדים עם אתגרים בתחום זה פונים לרבנים בשאלות הלכתיות. מלבד ידיעת ההלכות, על הפוסקים להכיר את עולם המחקר הפסיכולוגי והפסיכיאטרי ואת המציאות הטיפולית והשינויים המתרחשים במקצוע מפעם לפעם. היכולת לתת מענה נכון וראוי זקוקה לעידוד ולחיזוק גדול.

המטרה העיקרית של ספר זה איננה רק לתת מידע עדכני ומדויק, אלא גם להציב בקדמת הבמה את השיח על בריאות הנפש. ציבור המתמודדים עם אתגרי בריאות הנפש, ובני משפחתם של המתמודדים, הם הקהל החשוב ביותר של הספר. מטרה חשובה נוספת של ספר זה היא התרומה למאבק המתמשך בהפרכת הסטיגמה והשיפוטיות. אלו החולים בחולִי הנפש ראויים לתמיכה ולהבנה כמו אלו החולים בחולי הגוף. התקווה היא שנזכה להכיל את החולים הללו בקרבנו ולהיטיב את הטיפול בהם – ושעל ידי שמירת ההלכה יזכו לחוש את קירבת הקב"ה.

"על הספקטרום" משנה מן היסוד את השיח המקובל על אוטיזם ומציע תיאור מקיף ופורץ דרך של התסמונת, שמרבים לדבר עליה אך מבינים אותה רק מעט. סילברמן מתאר שינויים נרחבים באבחון של אוטיזם בעשרות השנים האחרונות, וחושף את ההצטברות ההרסנית של כוחות חברתיים שהובילו לעלייה הפתאומית בכמות האבחונים באוטיזם בשנות התשעים. הוא מראה כיצד סטריאוטיפים מזיקים של אנשים אוטיסטים מונעים מן התרבות שלנו לממש את מלוא הפוטנציאל הדינמי שלה ומצביע על כך שכמה מן התגליות והחידושים הנועזים והמתקדמים ביותר בעולם המדע הם פרי מאמציהם של אנשים בספקטרום - אנשים שניחנים לעיתים קרובות בזיכרון מופלא לעובדות ולנתונים, באינטליגנציה גבוהה שאינה נקלטת במבחני מנת משכל, ובכושר להתמקד פרקי זמן ארוכים במטלות המנצלות את הכישרונות הטבעיים שלהם. "על הספקטרום", הנפרשׂ בקצב של ספר מתח, מציג את סיפורם המרתק של ליאו קאנר ושל הנס אספרגר, חלוצי המחקר שהגדירו את תחומו והיקפו של האוטיזם באופנים שונים בתכלית; את ההורים שהתעקשו על זכות ילדיהם לחינוך בתקופה של ליקוי מאורות, שבה הואשמו לשווא כי הם שגרמו לאוטיזם של ילדיהם; ואת האנשים האוטיסטים עצמם, המתאגדים כעת ועומדים על זכותם ליחס אנושי ולכבוד. הספר גם מתווה לחברה נתיב לעֵבר עולם שבו אנשים עם הבדלי למידה ייהנו מגישה למשאבים הנחוצים להם כדי לחיות חיים מאושרים יותר, בריאים יותר, בטוחים יותר ומשמעותיים יותר.

בתוך עולמה של הציונות הדתית מתקיימת כבר קרוב ליובל שנים קבוצת משנה משמעותית. מדובר באנשים שהשקפת עולמם ציונית לחלוטין: הם משרתים בצבא, מייחסים חשיבות לתרומה מקסימלית למדינה ולחברה ואף רואים במדינה ערך דתי. לעומת זאת, מבחינת יחסם לתרבות המערבית החילונית הם דומים הרבה יותר לחרדים: משתדלים להתרחק מצריכת תרבות חילונית ואף להקפיד באופן קיצוני על הלכות צניעות ועל הפרדה בין נשים לגברים.

במשך השנים הם זכו לכינוי חרד"לים (חרדים לאומיים). הם אחראים לכמה מהתהליכים הבולטים בציונות הדתית של הדור האחרון - בעיקר בעניין ההפרדה בין המינים והקמת מוסדות חינוך שמתגאים בהקפדה תורנית יתרה ובד בבד פוגעים במוסדות הוותיקים של החינוך הממלכתי דתי. בשנים האחרונות הם אף בולטים ברמה הכלל לאומית: בקמפיינים נגד הקהילה הלהט"בית ובלחץ על הפוליטיקה החרדית שלא להסכים לפשרות בעניין מתווה הכותל ובתחום הגיור.

למרות חשיבותם ונוכחותם ארוכת השנים לא התפרסם עד היום מחקר הבוחן את תופעת החרד"לות לעומקה. את החסר הזה מבקש יאיר שלג למלא במחקרו החלוצי המובא בספר זה. הספר מתאר את הרקע להופעתה של תופעת החרד"לות, את התפתחותה לאורך השנים שהיא פעילה בהן, את קבוצות המשנה בתוכה וגם את תפיסת העולם המשותפת לכולן. כמו כן, הספר מבקש לאתר את המקומות שבהם התופעה החרד"לית מסכנת, או לכל הפחות מאתגרת, את הדמוקרטיה הישראלית וממליץ על דרכי התמודדות עם סכנות אלו.

הספר פותח צוהר למסע בן עשרות שנים, של רבה של חיפה, הרב שאר ישוב כהן זצ"ל, לשינוי התודעה הרבנית והציבורית ביחס להר הבית. בהיותו חבר מועצת הרבנות הראשית, פעל הרב להגדרת הגבולות המותרים בעלייה להר הבית על ידי הרבנות, ולחידוש בית כנסת על ההר. בספר, הכולל מאמרים, מכתבים לרבנים ולאישי ציבור וראיונות לעיתונות, מתוארת גם עמידתו שהאיתנה של הרב כנגד כל ניסיון לפגוע בריבונות הישראלית על מקום המקדש.