חדש על המדף

נקודת המוצא לכל עיון במקרא היא נוסח המסורה, שמייצגיו המובהקים הם כתבי היד העתיקים של המקרא, מעשה ידיהם של בעלי המסורה. כתבי היד האלה כוללים אלפי הערות מסורה גדולה ומסורה קטנה, ובהן מניינים של מילים ושל צירופים מן המקרא ותיאור הכתיב שלהם. יוסף עופר מסביר את דרך פעולתן של הערות המסורה, המוסרות מידע מקיף באופן קצר ויעיל, ומשמרות בכך את "נוסח המסורה" של המקרא לאורך דורות רבים ובכל תפוצות העם היהודי.

בספר מתוארים כתבי היד החשובים של המסורה ושיטות התיאור שלה בקביעת הכתיב המקראי ובעיצוב רווחי הפרשיות והשִירות. כמו כן נבחנת בו מידת יעילותם של מנגנוני המסורה ומידת הצלחתם בשימור הנוסח, והסבר מיוחד מוצע לתופעת הכתיב והקרי. הספר דן גם בהבדלים שבין המסורה של טבריה לזו של בבל, במעמדו המיוחד של כתר ארם צובה ובמסתורין האופף אותו. עוד נדונים הקשָרים שבין המסורה ובין תחומים אחרים המקיימים עמה מערכת של זיקות וניגודים: דקדוק הלשון העברית ופרשנות המקרא וההלכה. בנספח לספר מתוארים ספרים ותוכנות מחשב המהווים כלֵי עזר למחקר המסורה.
הספר המסורה למקרא ודרכיה מתבסס על מחקריו של המחבר ועל מחקריהם של גדולי חוקרי המסורה בדורות האחרונים, והוא כלי עזר נחוץ לכל המתעניין בנוסח המקרא ובהתגבשותו.

• מהו חוסן ניהולי?
• כיצד יהפוך אותנו פיתוח חוסן ניהולי למנהלים מוצלחים יותר?
• במה מתאפיינים המנהלים בעלי החוסן הניהולי?
• איך ניתן לעמוד ואף לשגשג אל מול אתגרי הניהול?

ניהול הנו מלאכה מאתגרת, מורכבת ודחוסה. יחד עם תחושת הסיפוק והמשמעות עלולות להגיע גם תחושות אחרות כגון: עומס, מתח, הצפה, לחץ, תשישות וכדומה. בכדי להתמודד עם הקשיים הרבים שהניהול מזמן,

חשוב מאוד שלמנהל תהיה מנה הגונה של חוסן. חוסן הוא לא רק תהליך התפתחותי של הסתגלות והתמודדות אל מול הקושי, אלא כלי ניהולי ראשון במעלה המאפשר למנהל או למנהלת לצלוח אתגרים ומשברים ואף לשגשג למולם.

בכתיבה קולחת ועשירה ותוך הקבלה לעולמות מרתקים ומפתיעים, לוקח אותנו המחבר, ליאור הלוי, למסע אל תוך עולמו הפנימי, הרגשי והאישי של המנהל במטרה לסייע לו לפתח חוסן ולעמוד בהצלחה מול אתגרי הניהול והמנהיגות.

רבים וטובים עסקו בהיבטיה הלאומיים של השואה, וכך גם בהיבטיה הדתיים. אך עד כה טרם הוצגה תמונה מקיפה במבט דתי-לאומי על השואה – אירועיה, קושיותיה, השלכותיה. חסר זה מבקש למלא קובץ המאמרים שאלי שרופה באש. ייחודם של הוגים ציוניים דתיים בכך שאינם חוששים מהתמודדות עם השואה והשאלות הקשות שהיא מעלה – החל מהרב יוסף דב סולובייצ'יק כבר במהלכה ועד לר"מים המלווים את תלמידיהם לפולין. הם מעניקים מקום של כבוד לחוויה הנשית בעבר ולקול הנשי בהווה, אינם מחפשים אשמים אלא מביטים קדימה על תפקידן המתמשך של הציונות והמדינה. אינם חוששים להקשות על מנהיגיהם הרוחניים ואינם מהססים להציע דעות מנוגדות לשלהם. כל אלו יחדיו הופכים את השיח הדתי-לאומי על השואה למעיין שופע, אשר רק מעט מזעיר ממימיו נשאבו לעמודים אלו. 

"החיפוש אחר משמעות הסעיר את המין האנושי מראשיתו לא כשאלה מטפיזית או תיאולוגית, אלא כשאלה קיומית — שאלת ה״לשם מה״. אבל משמעות אינה מהות סטטית הממתינה להימצא אי־שם במרחב האידאות, אלא מהות חיה, מורכבת ומשתנה. במובן מסוים, היא מחפשת את האדם לא פחות משהוא מחפש אותה. היכולת להגיב לקריאת המשמעות כרוכה במודעות שלנו לזהות בתוכנו מה אנחנו נקראים להיות או לעשות בכל רגע נתון."

שאלת המשמעות רלוונטית כיום במיוחד: התפתחויות טכנולוגיות שהותירו את האדם לבדו אל מול המסך, חוסר יציבות חברתית ומגפת הקורונה העצימו מצוקות נפשיות כגון מתח, חרדה ודיכאון . בתוך כך הן הציבו בפני האנושות שאלות מהותיות: מה זה אומר לחיות? כיצד אנחנו רוצים לחיות?
הלוגותרפיה מבקשת להשיב על השאלות האלה בדיוק. עוד יותר מכך — היא מבקשת לשאול שאלות נוספות. הגישה מבוססת על משנתו של ויקטור פרנקל (״האדם מחפש משמעות״) וקושרת בין פסיכותרפיה למשמעות בחיים. על אף הפופולריות העצומה של ויקטור פרנקל ומשנתו בארץ, ועל אף המעמד שזכתה לו הלוגותרפיה ברחבי העולם, כמעט שלא קיימת ספרות מקיפה ועדכנית המציגה את הגישה ויישומיה בשפה העברית. משמעות מחפשת אדם עונה על הצורך הזה ופותח דלת לטיפול באמצעות משמעות למטפלים מדיסציפלינות שונות, וגם לכל מי ששואל את עצמו ״לשם מה אני חי״.

מועדי ישראל רוויים בסודות עמוקים מצד עצמם, ובמוסרי השכל מרוממים שבידם ללוות את האדם בכל ימי השנה: בעתות שמחה וברגעי כאב, בזמני התרוממות הרוח ובשעות מבוכות ותהיות שונות. בספר זה קובצו מאמרים נפלאים מכתביו של הרה"ג הרב זמיר כהן שליט"א, ומשיעוריו ועברו את הגהתו המדוקדקת עם הוספות רבות. מאמרי הספר עוסקים בביאורים ייחודיים על פי פרד"ס התורה, ובתשובות מלאות לשאלות העוסקות במהות החגים, ובסדרם המיוחד שאינו מקרי במעגל השנה. רבים מהמאמרים משולבים במשלים מאירי עיניים, וכולם מנוסחים בבהירות רבה ומעניקים עצות והדרכה בכל תחומי החיים. שהרי ככל מצוות התורה, חגי ישראל רוויים במתיקות ועונג, ומחכימות את הלומד אותן כראוי, כשירת נעים זמירות ישראל: "ּ תורת ה’ תמימה משיבת נפש, עדות ה’ נאמנה מחכימת פתי. פיקודי ה’ ישרים משמחי לב, מצוות ה’ ברה מאירת עינים” (תהילים יט, ח-ט).

במהלך השנים נפגש מו"ר הרב חיים דרוקמן זצ"ל עם רבבות אנשים ונשים במסגרות רבות ומגוונות, ופעמים רבות נדרש לשאלות, תהיות, התלבטויות ובקשות להתוויית דרך. את תשובותיו הקצרות אך יסודיות ענה מהיכרות קרובה ובלתי אמצעית עם הדור ומתוך ידע רב ועומק תורני ומחשבתי.
 תשובותיו לשאלות אלו מיישמות ומשלימות את שיעוריו הסדורים, המציגים משנה סדורה בנושאי תורה, עם וארץ, חינוך ומדיניות, ועוד ועוד. מתוך אלפי התשובות שענה, מביאה סדרת "מענה חיים" מבחר תשובות שיש בהן חשיבות לרבים ולשנים הבאות. כרך א מרכז בתוכו תשובות בנושאי צניעות, משפחה ומעמד האישה.

מה מלמד אותנו המעבר בין פסגת היראה של יום כיפור לימי השמחה של סוכות? מדוע מציינים את חג הפורים בימים אשר נחו בהם מהמלחמה ולא בימי הניצחון? מה משמעותה הרוחנית של מדינת ישראל? מהי שנאת חינם שבעטיה נחרב המקדש? וכי שנאה שאינה חינם חיובית היא?

כשאנו עוצרים ב'תחנות' השונות של מעגל הזמן, אנו עוסקים בדרך כלל בצד המעשי שלהן, במצוות המעשיות ובשמחה הנלווית לחג. לא תמיד אנו מקדישים די מחשבה למשמעותו של יום. במה שונים ימי המועד מהשבת? מה ייחודו של כל חג ומה הוא בא ללמד אותנו?

הספר שלפניכם מנסה להעמיק בעניינו ובמהותו של כל אחד מימי החג והמועד, לאור עיון מדוקדק בפסוקי התורה המתארים את המועד, בחינת דברי חז"ל בתלמוד ובאגדה והבאת דבריהם של ראשונים ואחרונים. חיבור כל המקורות הללו לכדי מהלך שלם חושף במבט מחודש נקודה מהותית בעניינו של החג בפרט, ואת לב ליבו של המועד בכלל.

גם בעידן הדיגיטלי שבו אנחנו חיים, כתיבה היא כלי חיוני ללמידה, לקידום החשיבה, לניהול עצמי, להבעה ולתקשורת. מטרתו של ספר זה היא להציע למחנכים, לסטודנטים להוראה וגם להורים גישה חינוכית שיטתית המטפחת כתיבה בסוגות שונות כבר בגיל הגן.

הספר נכתב בגישה קונסטרוקטיביסטית אקולוגית הטוענת שלמידה מתרחשת במהלך של פעילות רלוונטית ובהקשר חברתי-תרבותי. אינטראקציות בין-אישיות המטפחות כתיבה, חושפות את הילדים לידע על אודות העולם, למגוון של טקסטים ולאוצר מילים עשיר.

כל אחד מפרקי הספר עומד בפני עצמו, וביחד הם יוצרים תמונה מקיפה על כתיבת ילדים בגיל הרך. הספר כולל ידע תיאורטי ודוגמות מעשיות לפעילויות פדגוגיות המתאימות לילדים במסגרות חינוכיות פורמליות ובלתי פורמליות.

מחַברות הספר הן חוקרות ומרצות מן השורה הראשונה בתחום ההתפתחות הקוגניטיבית בגיל הרך ובתחום התפתחות השפה, השיח, האוריינות ומיומנויות התקשורת בקרב ילדים.

בעבודתה רבת השנים כפסיכולוגית ילדים פיתחה צ'לה בניה שפה טיפולית משלה, ואת המושג "המפה הלא מודעת של ההורות". לפי גישה זו, היחס של ההורה לילד מושפע מכוחות סמויים שמפעילים אותו. פתיחת "המפה הלא מודעת" מזמינה את ההורים להתבונן בהורות שלהם כתהליך חווייתי הכולל עצב, שמחה ואומץ, ומאפשרת להם לזהות ולהכיר את כאבי ילדותם המושרים על ילדיהם. 

בניה מציגה באמצעות תיאורי מקרים מגוונים את מערכת היחסים המודעת והלא מודעת שההורים מנהלים עם ילדותם, ומדגימה את הדרכים הנפתלות שבהן נפש ההורה מנסה לגונן על עצמה מפני העבר המאיים והרחוק. קריאה רגישה ועמוקה ב"מפה הלא מודעת", שמציעה בניה, מסייעת לחבר בין חלקי הנפש ופותחת בפני ההורים לא רק נתיבים אל ילדותם, אלא בעיקר דרך חדשה לאהוב את ילדיהם. ספרה מזמין אותנו להתמודד עם השאלה מהי אהבה הורית.

המפה הלא מודעת של ההורות מיועד הן לאנשי מקצוע שעובדים עם ילדים והוריהם, והן להורים הסקרנים להתבונן בהיבטים הלא מודעים של ההורות שלהם. הוא מזמין את אנשי המקצוע להניח למינוח השגור "הדרכת הורים", ולהעז לכנות את המפגש עם ההורים בחדר הטיפול "פסיכותרפיה של ההורות", כלומר, מפגש טיפולי שחלים עליו עקרונות הפסיכותרפיה הפסיכואנליטית ושפתה.