חדש על המדף

ממתינים בדרכם מתאר את מסע עלייתם מאתיופיה של אנשי זרע ביתא ישראל, המוכרים יותר בשם הפלאשמורה. זוהי קהילת יהודים מתוך ביתא ישראל שהתנצרו בעבר ושבו ליהדות. זהותם הדתית המורכבת ומדיניותן המהוססת של ממשלות ישראל הביאו לכך שרבים מהם חיים בהמתנה ממושכת במחנות המעבר באתיופיה כבר למעלה מעשרים שנה, ושרויים במצב המתנה מתמשך.

ספר זה הוא תיעוד ראשון מסוגו, המתבסס על ביקוריה הרבים של החוקרת באתיופיה במהלך השנים 2005-2014, ושהותה במחיצת העולים בכל התחנות שעברו בדרכם לישראל. הספר בוחן היבטים שונים של עלייתם ושל משמעותה ובהם מעמדם כעולים, כמהגרים וכפליטים, זהותם הדתית, שינויים במושג הבית ובהגדרת המשפחה וכן תפיסות זמן שונות המתקיימות בקרבם במקביל. במחקר אתנוגרפי מקיף זה, המחברת מנתחת את הקשר העמוק והמורכב בין קהילת זרע ביתא ישראל לבין החברה בארץ.

לכאורה זה הסיפור שלהם, אך למעשה מדובר בסיפורה של החברה הישראלית כולה, על גבולותיה המדינתיים והחברתיים, ועל תהליכי ההגירה הגלובליים המתרחשים כיום בעולם.

הספר שלפניכם מציע חידוש. הוא משלב בין לוגותרפיה וגישור, על ידי הטמעת רעיונות ומושגים מתורתו של ויקטור פראנקל המסייעים לאדם למצוא משמעות בחיים, כחלק מתהליכי ניהול קונפליקטים במערכות יחסים.

ההבנה שמאחורי הקלעים של הסכסוך בנבכי נפשו של האדם, מסתתרת משמעות המבקשת להתגלות ושהליך הגישור והחתירה להסכם, אינם עומדים בסתירה למציאת משמעות בחיים, מעוררת בי אופטימיות ותקווה. הלוגותרפיה מגביהה את האדם מעל המציאות הלוכדת. 

בכוחם של הרעיונות והעקרונות הלוגותרפיים להיזרע מחדש, הפעם בשדה הגישור. ההנחה שביסוד כתיבת הספר היתה, שלא די בכלים הנהוגים כיום במודל הטרנספורמטיבי בגישור, כדי לקדם צמיחה והתפתחות בקרב הצדדים וכי בקונפליקטים מורכבים יש מקום להרחבה. בעיקר באלו הקשורים במערכות יחסים קרובות, המסבות סבל רב קשיים ודאגות קיומיות.לא רק החתימה על הסכם חשובה לאדם, חשוב לו גם החוֹתָם.

ליקוט מפירושי גאוני ליטא על סידור התפילה לימי חול ושבת.

לפני שלוש שנים איבד הלל את אביו.

השנים עברו, הלל כבר בן 12 וחצי, אבל הקושי והכאב ממשיכים ללוות אותו. לילה אחד, אחרי שהתעורר מחלום , הוא שם לב שהמחשב של אמו דלוק ועל המסך מרצדות המילים: "הסיפור של לולק". מכיוון שלוּלק הוא שם החיבה שלו, הלל מתחיל לקרוא. זהו סיפור ממקום אחר ומזמן אחר על ילד קטן בשם ישראל לאו, לולק בפי משפחתו, שגדל בפולין בשנים החשוכות ביותר בהיסטוריה. אט-אט נפרש בפני הלל ובפנינו הקוראים סיפור ילדותו מעורר ההשראה של הרב ישראל לאו, שנודע כאסיר הצעיר ביותר ששוחרר ממחנה הריכוז בוכנוולד. אחרי שעלה לארץ והשלים את לימודיו, מילא הרב לאו בישראל שורה של תפקידים רמים, ובראשם הרב הראשי האשכנזי לישראל.

בלשון קולחת ובכישרון רב פורשת מיכל כהן-חי את סיפורו של הילד לולק, סיפור שלמרות הקשיים והאובדן שהוא מתאר, מצליח להפיח בכל אחת ואחד מאיתנו השראה ותקווה שבמקום שבו ניתן למצוא את הרעים שבבני האדם יימצאו גם הטובים שבהם.

מהי היהדות הקראית ומי הם הקראים? אסוּפה זו מנסה לענות על השאלה, באמצעות הארה והנגשה של מבחר מייצג מתוך הכתבים הקראיים מימי הביניים – העידן הקלאסי של עיצוב הקראוּת. האסופה כוללת כשבעים טקסטים נבחרים, שרובם מופיעים לראשונה בדפוס. הקוראים ימצאו בה מבחר מגוון, מעורר עניין והשראה מתוך העושר הבלתי־נדלה של היצירה הקראית מהמאה התשיעית עד המאה השתים־עשרה שנוצרה, רובה ככולה, בארץ ישראל.

הטקסטים מופיעים בחלוקה לשמונה 'שערים' (ובהם: ים המקרא – הפרשנות השיטתית לסוגיה; משעולים בהלכה הקראית הקדומה; צוהר לנפש ולחיי היום יום – הקינה, התפילה והשירה; ועוד). כל אחד מהטקסטים מלווה בהקדמה המציגה את ההקשר התרבותי־ההיסטורי שלו ואת הסוגה שאליה הוא משתייך ועוד מרכיבים ונושאים מעניינים המופיעים בטקסט. האנתולוגיה פותחת במבוא נרחב, הכולל סקירה היסטורית וספרותית.

...שאלתי אותו, "מה אתה רוצה שידעו עליך בבית הספר?"
"אני רוצה שידעו שאני ילד טוב," הוא ענה.
תשובה ששמעתי כל כך הרבה פעמים וגם הפעם היא גרמה לי להזיל דמעה.

• איך מתמודדים עם מצבים מאתגרים בבית הספר ובבית?
• איך מייצרים חוויית ביטחון לילד ולמבוגר?
• איך בונים יחסי אמון בין עובדי הוראה, ילדים והוריהם?
• איך הופכים למחנך משמעותי?


קולות פעמונים הוא ספר המתובל בתיאורי מקרה ומכיל בתוכו עשרות כלים מעשיים להתמודדות עם אתגרים חינוכיים. ספר סוחף, מעניין, פרקטי, מעשיר ומטלטל כאחד. המחבר מצליח לגעת בנושאים חשובים ובוערים בתחום החינוך, וכל זאת באמצעות מודל המאפשר הסתכלות אחרת על מערכות יחסים בכיתה, בבית הספר ובמשפחה.
הספר מתאים למחנכים, להורים, למדריכים, למנהלים ולכל מי שחינוך זורם בעורקיו
 

'ניצלתי רק כדי לא להשכיח את השואה [...] נשרפתי כמו כולם במשרפות. לא הכוח שלי מאיץ בי. אני שליח ציבור. ניצלתי על מנת שלא לתת מנוח'. משה פראגר היה דמות מרתקת ושונה בנוף הארץ-ישראלי לפני הקמת המדינה ואחריה. הוא פעל להנחלת זיכרון השואה, מחקרה והנצחתה בחברה החרדית, והותיר חותם על עיצוב זיכרון השואה גם בחברה הישראלית הכללית. סיפור חייו של פראגר, איש רוח ומעש, משתלב בפרקים היסטוריים דרמטיים של העם היהודי. פראגר, יליד ורשה ובשר מבשרה של יהדות פולין התוססת, סייע במבצע מורכב ומסוכן להברחתו ארצה של האדמו"ר מגור, הרב אברהם מרדכי אלתר, ובמסגרת שליחותו הגיע אתו לארץ ישראל בשנת 1940. תקוותו לשוב חזרה אל חיק משפחתו שנותרה בוורשה נכזבה, ולאחר שנספו כל קרוביו, ובראשם אשתו ובתו, נשא פראגר את אשמת עזיבתם כל ימיו. מיד עם הגיעוֹ לארץ תיאר פארגר את אֵימי שלטון הנאצים מעל כל במה ובמאמרים רבים בעיתונות, ולאחר מלחמת העולם השנייה נמנה עם חוקרי השואה החלוצים בארץ. עד יום מותו עסק בעיצוב זֵכֶר השואה במרחב הכללי ובזה החרדי בפרט, וראה בפעילותו זו שליחות עליונה. בתוך מערבולת הימים מספר את סיפורו של אדם, של תקופה, של מציאות ושל ייצוג מציאות, של היסטוריה ושל זיכרון. פועלו של פראגר וכתביו הרבים הנדונים בספר זה חושפים צד לא מוכר ביחסים שבין התנועה הציונית ומדינת ישראל ובין החברה החרדית.

"גדולתו של יוסף באה לידי ביטוי בשילוב של שני כוחות נפרדים המוציאים זה את זה: האחד – היכולת לערוך ניתוח לוגי ומדויק, להבחין בין עובדה לדמיון, הכוח לשמור על מגע עם המציאות, ותהא זו בלתי נעימה ככל שתהא; והשני – הכוח לחלום, לבקש, לשאוף אל מה שהמציאות איננה מציעה".

משה זכה לקבל מעמד נשגב כאדון הנביאים לאחר שעלה להר סיני בפעם השנייה. אז נאמר לנו כי עור פניו קרן והן הפיצו אור. זה היה הזמן שבו נתקבע מעמדו של משה כאבי הנביאים. עד לרגע זה היו האבות גדולים ממשה. אך לאחר חטא עגל הזהב, משה הביע את נכונותו להקריב את עצמו למען העם, וזה היה הרגע שבו הוא התעלה לדרגה גבוהה יותר ונעשה לגדול שבנביאים, גדול גם מאלה שקדמו לו וגם מאלה שיבואו אחריו.

חזון ומנהיגות מציג את מחשבותיו של הרב יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק על סיפורים ועל דמויות מן התנ"ך, החל בסיפורי יוסף וישיבת בני ישראל במצרים וכלה בסיפור מות משה רבנו על סף החזרה לארץ המובטחת. באמצעות פירוש מדוקדק של הפסוקים, ניתוחים מאירי עיניים של הדמויות וקריאה מלאת תובנות במדרשים ובפרשנות הראשונים לתורה, מבקשות המסות להציג את הבשורה העולה מסיפורי התנ"ך, בצד הבנת הלקח שהם מלמדים אותנו לגבי אירועי עבר והווה בתולדותיו של העם היהודי. ספר זה משלים את קודמו, עמודו של עולם, העוסק באברהם אבינו.