חדש על המדף

האם אנחנו יכולים להשתנות? עד כמה מסלול חיינו מושפע מהתכונות היסודיות שעמן נולדנו? איך הכרת האישיות יכולה לסייע לנו בבחירותינו התעסוקתיות, החברתיות והזוגיות? ובכלל, מה הקשר בין נטיות רגשיות לא רצויות לבין סוגי אישיות שונים?

לפרוץ את גבולות האישיות מעורר שאלות אלה ורבות אחרות ומבקש לפענח את הסוד החשוב ביותר בחיים האנושיים – כיצד בנויה האישיות, מה הם מרכיביה, מה ההבדל בנטיות הרגשיות בין בני האדם, מה מניע לפעולה אנשים שונים, והחשוב מכול, מהו ארגז הכלים ההכרחי שבאמצעותו נוכל לפרוץ את הגבולות שהאישיות מציבה לנו, תוך ניצול כוחותיה לטובתנו. 
הספר מציג את גוף הידע המעשי המשמעותי ביותר המסתתר בארון הספרים היהודי בכלל, ובמדף הקבלה והחסידות בפרט, ידע שנחצב מתוך עשרות רבות של כתבים ומציע מודל ייחודי של סוגי אישיות שונים. זהו ספר פוקח עיניים שישנה את יחסנו לעצמנו ולזולתנו.

מתודולוגיית "מחקר הפעולה" המוצגת בספר זה מסייעת בידי המקצוענים, המתמחים והסטודנטים להתמודד עם סוגיות מעשיות ותיאורטיות בעבודתם ובהכשרתם, לחקור ולפתח את התחום ולהציע את נסיונם המקצועי לקהילה האקדמית ולהקהילת המקצוענים.

פסיכולוגים מטפלים ואנשי חינוך וכמוהם מקצוענים-מנוסים נוספים מוצאים את עצמם מתמודדים עם סוגיות טיפוליות וחינוכיות מורכבות, ונוכחים לדעת כי המציאות היא לאין ערוך מורכבת יותר מאשר התשובות הניתנות בספרות התיאורטית מחקרית. המקצוענים-המנוסים מוצאים את עצמם מפלסים את דרכם במחיר התנסותי לא קל, ובפועל הם יוצרים היישר משדה העשייה תיאוריית פעולה ומתודות עשייה הנותנות מענה לבעיות העשייה המעסיקות אותם. מתודולוגיית "מחקר הפעולה" מוכרת בעולם האקדמי ובפעולם אנשי המקצוע כמתודולוגיה בעלת איכויות ייחודיות המעשירה את תחום העשייה ואת התיאוריה.

ספר זה הוא השלישי בסדרת ספרי מחקר איכותני שכתב אשר שקדי. כל אחד מהספרים מדגיש פן אחר בתחום הרחב של המחקר האיכותני, והם משלימים זה את זה. קדמו לספר זה הספרים: "מילים המנסות לגעת" ו"המשמעות מאחורי המילים", שאף תורגמו לאנגלית וכבר זכו להדפסות רבות, ועודם נמצאים בשימוש חוקרים ותלמידי מחקר על מדפי הספרים ובספריית העיון הדיגיטלית "כותר". לכתיבת ספר זה הצטרף הפסיכולוג והחוקר חיים וינברג, שמטרת השותפות עמו היא להרחיב את מעגל הקוראים על ידי פנייה לתכנים בתחום הפסיכולוגיה והטיפול, תוך דגש על מחקרים עצמיים של מקצוענים-מנוסים.

הספר כולל הדרכה תיאורטית ומעשית מפורטת לביצוע מחקרי פעולה, והוא משלב מבחר מחקרי פעולה המדגימים הלכה למעשה את תהליכי הביצוע. מטרתו של הספר לעודד מגוון רחב של מקצוענים-מנוסים וסטודנטים למקצועות הוראה וטיפול , לשלב בצד עבודתם המעשית מחקרים המתעדים את עבודתם ותורמים לפיתוח התחומים. כמו כן לעודד מוסדות אקדמיים להציע לתלמידי תואר שני ושלישי בעלי ניסיון מקצועי לתעד ולחקור את עבודתם, מתוך אמונה כי מפתח חשוב לפיתוח תחומים אלו נמצא בידי המקצוענים-המנוסים.

עיר חיה ושוקקת, צפופה ותוססת, מגוונת ורבת פנים, הריכוז היהודי הגדול ביותר באירופה והשני בעולם אחרי ניו יורק, זו הייתה ורשה היהודית שלפני השואה. ורשה זו שתושביה היהודים נרצחו ואף רחובותיה ובנייניה נהרסו עד היסוד והיום אין לה זכר, היא הנושא של ספר זה.
כ־370,000 יהודים, כשליש מתושבי הבירה הפולנית חיו בוורשה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. כ־80% מהם התגוררו בשכונה היהודית שבצפון העיר. בורשה שאיננה נבחן ומנותח ריכוז יהודי גדול זה על גווניו המרובים, אורח חייו, סביבתו הפיזית, דפוסי מגוריו וגם היחסים בינו לבין האוכלוסיה הסובבת.
ורשה שאיננה מעלה תמונה של ציבור שקצב חייו הוא מהיר ואינטנסיבי בכל תחומי החיים: תרבות, פנאי, חינוך, פוליטיקה, חברה, תעסוקה ופרנסה וכן חיי דת, אורח חיים שהתאפיין ברעש, צפיפות ובקשרים אנושיים עשירים והדוקים אם כי גם מפולגים ומסוכסכים.

ספרה של זהר לבנת חוקר את תופעת האירוניה הלשונית על רקע המושג העתיק של האירוניה ומציג את הופעותיה בטקסטים עכשוויים שאינם ספרותיים: שיחות יום-יום, דיאלוגים בתקשורת המשודרת, טקסטים עיתונאיים ועוד. באמצעות דוגמאות רבות, בחלקן משעשעות, מורכבות ומעוררות מחשבה, האירוניה הלשונית מתוארת על שלל גווניה: החל באירוניה סרקסטית פוגענית וכלה באירוניה הומוריסטית או ידידותית-משחקית.

חלקו הראשון של הספר מציג את התיאוריות הקיימות להבנת תופעת האירוניה ומחדד כמה נקודות מבט הנדונות בהמשך. מן ההיבט הלשוני, נשאלת השאלה כיצד מעוצב מבע אירוני כך שיספק לשומעיו או לקוראיו רמזים ביחס לכוונותיו האמיתיות של הדובר. ניתוח של טקסטים מגוונים מציע סוגים רבים של אותות לשוניים המרמזים על כוונה אירונית. מן ההיבט הקוגניטיבי, העניין מתמקד בצידו השני של תהליך התקשורת, כלומר בסוגיית ההבנה והפענוח של המבע האירוני. על מה נשען הזיהוי של המבע כאירוני? מהם התנאים ההכרחיים והמספיקים לכך?

ההיבט התקשורתי של הדיון מתייחס למקומה של האירוניה באינטראקציות בין בני אדם, לפונקציות שהיא ממלאת בעולם החברתי ולקשר שלה למצבי עימות, לבניית סולידריות ולנימוס. הפונקציה של האירוניה והאפקט החברתי שלה משתנים מהקשר להקשר, והיא משמשת הן כאסטרטגיה של נימוס שעשויה לרכך את כוחה הפוגעני של ביקורת, והן כדרך ביטוי פוגענית שעשויה דווקא להחמיר את הביקורת. בנוסף, בולט כוחה כיסוד המחזק יחסים פנים-קבוצתיים באמצעות הפגנת שיתוף בעמדות והפניה של הביקורת כלפי קורבן משותף.

הצורך בחשיבה ביקורתית בתחום המדעי הפך להיות הכרחי לשם קבלת החלטות יום-יומיות בתקופת הקורונה. מספרים, אחוזים ומחקרים הציפו את התקשורת, מעורבבים באווירה של פייק ניוז, פוסט-אמת וקונספירציה. לצרכן התקשורת המצוי לא היו כלים להתמודד עם המידע המדעי. ספרו של שלמה קניאל נועד לאפשר להבחין בין מאחז עיניים לבין מומחים; הוא מבקש למצוא את האיזון בין ציות עיוור לכל מידע המופיע בלבוש מחקרי לבין זלזול במדע.

חלקו הראשון של הספר דן בתחום האוריינות המדעית: חקר השיח המדעי וגבולות השפה, מדע כמייצר מידע, מעשי רמייה והטיות אנושיות, יוהרת המדענים ופסבדו-מדע המורידים את כוחו והשפעתו על המדע. החלק שני עוסק באבני הבניין של החשיבה הביקורתית: מסגור ונרטיב, הכללה, אינדוקציה ודדוקציה, השוואה ואנלוגיה, לכידות ועקביות, הערכה ומדידה, חשיבה סיבתית מעגלית וחשיבה הסתברותית. החלק השלישי עוסק בחשיבה ביקורתית בדגש על המחקר, החוקר והנחקר, כמו למשל הבחנה בין עובדות, ראיות ומסקנות; הבחנה בין סקר למחקר ובין מדע פופולרי למדע תקני; הטיות הפרסום וההשוואות המרובות; בעיות בשיפוט מדעי, מערכי מחקר שונים, כלי המדידה, היבטים ביקורתיים על השערות המחקר והדרכים להסיק מסקנות ביחס לדחייה וקבלת השערות, מובהקוּת ומשמעות. החלק הרביעי מתמקד בחוקרים והנחקרים: דרכי הדגימה והייצוג, הטיות שונות, השפעות החוקר על המחקר והנחקר בדרכים גלויות וסמויות, לצד דיון בחשיבות הספקנות, הענווה, הסקרנות והקוד האתי של החוקרים.

מתחריר 41 לאקפולקו הוא תיאור של 18 הימים הדרמטיים שטלטלו את מדינת ישראל בחזית הדרום באוקטובר 1973. מתחריר 41, תרגיל ההונאה הגדול שהוביל נשיא מצרים אנואר סאדאת, ובו הצבא המצרי עבר בתוך דקות מתרגיל צבאי שגרתי למתקפה כוללת לאורך כל חזית התעלה, ועד מבצע אבירי לב – ההבקעה לעבר תעלת סואץ ומילת הקוד "אקפולקו" – 36 צנחנים ראשונים בגדה המצרית. אלה מול אלה נחשף הקורא לשרשרת של אירועים מרתקים בשני צדי התעלה: בניית תוכנית המלחמה המצרית על כל פרטיה אל מול קהות חושים מודיעינית וקונספציה שהוביל ראש אמ"ן אלוף אלי זעירא: "סבירות נמוכה למלחמה", תוך התעלמות הרת גורל מכל הסימנים המעידים. חלקו הראשון של הספר מתאר בפירוט רב את המהלכים בצד המצרי מרגע ההחלטה לצאת למלחמה: איך נבנתה ההונאה, כיצד הצבא המצרי, שהובס שש שנים קודם לכן, הכין את עצמו למערכה חדשה, ואיך מקבלי ההחלטות הישראלים, בדרג המדיני והצבאי, התעלמו מכל מה שקרה במצרים. חלקו השני של הספר מפרט את לחימת הגבורה שהביאה למהפך הגדול במלחמה ולשיחות על הפסקת אש כשצה"ל נמצא במרחק 101 קילומטרים מקהיר וחלק גדול מהצבא המצרי מכותר. שריונאים, צנחנים, אנשי הנדסה, תותחנים, אנשי חימוש ותחזוקה – כולם היו שם. גיבורי התהילה והתעלה, שהביאו לניצחון הגדול אך במחיר כבד מנשוא: כ-2000 הרוגים בחזית הדרום ועוד עשרות אלפי פצועים.

אם לקחתם לידיכם את הספר הזה, אתם כנראה מדברים עברית, וזה לא מובן מאליו.

מדוע אנחנו מדברים כיום עברית, ולא יידיש, ערבית, לאדינו או כל שפה אחרת שבה דיברו הסבים שלנו?
למה כתבו יהודי ספרד ספרי קודש בערבית אך שירה — בעברית?
מדוע המשיכו יהודי הבלקן לדבר לאדינו מאות שנים אחרי שעזבו את ספרד?
איך הפכה היידיש לשפת האֵם של רוב יהודי העולם?
באיזו שפה חשב הרצל שידברו במדינת היהודים?

בספרם המרתק דנים עשהאל אבלמן וחנוך גמליאל בשאלות אלה ורבות אחרות. הם מתארים את מערכת היחסים הענפה בין חיי עַם ישראל ובין הלשונות שבהן דיבר וכתב, למן ימי המקרא, דרך גלגולי הגלויות, ועד חזרתה של העברית אל בימת ההיסטוריה כמנצחת.
 

גם בעידן הדיגיטלי שבו אנחנו חיים, כתיבה היא כלי חיוני ללמידה, לקידום החשיבה, לניהול עצמי, להבעה ולתקשורת. מטרתו של ספר זה היא להציע למחנכים, לסטודנטים להוראה וגם להורים גישה חינוכית שיטתית המטפחת כתיבה בסוגות שונות כבר בגיל הגן.

הספר נכתב בגישה קונסטרוקטיביסטית אקולוגית הטוענת שלמידה מתרחשת במהלך של פעילות רלוונטית ובהקשר חברתי-תרבותי. אינטראקציות בין-אישיות המטפחות כתיבה, חושפות את הילדים לידע על אודות העולם, למגוון של טקסטים ולאוצר מילים עשיר.

כל אחד מפרקי הספר עומד בפני עצמו, וביחד הם יוצרים תמונה מקיפה על כתיבת ילדים בגיל הרך. הספר כולל ידע תיאורטי ודוגמות מעשיות לפעילויות פדגוגיות המתאימות לילדים במסגרות חינוכיות פורמליות ובלתי פורמליות.

מחַברות הספר הן חוקרות ומרצות מן השורה הראשונה בתחום ההתפתחות הקוגניטיבית בגיל הרך ובתחום התפתחות השפה, השיח, האוריינות ומיומנויות התקשורת בקרב ילדים.

נקודת המוצא לכל עיון במקרא היא נוסח המסורה, שמייצגיו המובהקים הם כתבי היד העתיקים של המקרא, מעשה ידיהם של בעלי המסורה. כתבי היד האלה כוללים אלפי הערות מסורה גדולה ומסורה קטנה, ובהן מניינים של מילים ושל צירופים מן המקרא ותיאור הכתיב שלהם. יוסף עופר מסביר את דרך פעולתן של הערות המסורה, המוסרות מידע מקיף באופן קצר ויעיל, ומשמרות בכך את "נוסח המסורה" של המקרא לאורך דורות רבים ובכל תפוצות העם היהודי.

בספר מתוארים כתבי היד החשובים של המסורה ושיטות התיאור שלה בקביעת הכתיב המקראי ובעיצוב רווחי הפרשיות והשִירות. כמו כן נבחנת בו מידת יעילותם של מנגנוני המסורה ומידת הצלחתם בשימור הנוסח, והסבר מיוחד מוצע לתופעת הכתיב והקרי. הספר דן גם בהבדלים שבין המסורה של טבריה לזו של בבל, במעמדו המיוחד של כתר ארם צובה ובמסתורין האופף אותו. עוד נדונים הקשָרים שבין המסורה ובין תחומים אחרים המקיימים עמה מערכת של זיקות וניגודים: דקדוק הלשון העברית ופרשנות המקרא וההלכה. בנספח לספר מתוארים ספרים ותוכנות מחשב המהווים כלֵי עזר למחקר המסורה.
הספר המסורה למקרא ודרכיה מתבסס על מחקריו של המחבר ועל מחקריהם של גדולי חוקרי המסורה בדורות האחרונים, והוא כלי עזר נחוץ לכל המתעניין בנוסח המקרא ובהתגבשותו.