דף הבית > אודות המכללה > פרסומי המכללה > יהדות אתיופיה > לוחות הברית

לוחות הברית

אתיופיה
במרכזה של פרשת יתרו ניצב מעמד הר סיני ובמרכזו עשרת הדיברות. לעשרת הדיברות מעמד מיוחד בביתא ישראל. רגילים היו לקוראם לעיתים קרובות, במגוון רחב של טקסים דתיים. בביתא ישראל התקיימו תפילות ציבור רק בשבתות וחגים. במהלך התפילה קראו בתורה, אך לא היה סדר קבוע לקריאה. הקס היה קורא לפי ראות עיניו בהתאם לעונה החקלאית, חג שמתקרב או אירוע מחיי הכפר. לדוגמה, כאשר התאחרו הגשמים קראו בפרשת בחוקותיי, כאשר התרופפו מחיצות ההרחקה מהשכנים הנכרים קראו על קריעת ים סוף ומעמד הר סיני וכן על דרך זו, הכל לפי הקס.
לעיתים קרובות מאוד קראו את עשרת הדיברות. קריאה זו הדגישה את הצורך החיוני בחידוש הברית בין ה' לעמו ישראל. בחג הסיגד, שכל מהותו הוא חידוש הברית, קראו את עשרת הדיברות בראש ההר, ברוב פאר והדר ובקהל גדול, וכן בחגים נוספים. גם באירועים משפחתיים, כגון: ברית מילה, טהרת יולדת, נישואין וכדומה נהגו לקרוא את עשרת הדיברות. 
 
מנהג דומה נהג בכנסייה האתיופית. גם שם קראו לעיתים קרובות את עשרת הדיברות, שיננו ולמדו מצוות אלו. מחבר הדידסקליה, חיבור נוצרי מהמאה ה-3, מזהיר את המאמינים הנוצרים מפני קיום מצוות היהדות, שאינן אלא כבלים שהושמו על עם ישראל בגלל קשיות עורפו בחטא העגל. מצוות אלו בוטלו לשיטתו, פרט לעשרת הדיברות שנחשבו ל"עול נעים".
השומרונים מקבעים את עשרת הדיברות בפתחי הבתים, בהתאם לכתוב 'וכתבתם על מזוזת ביתך ובשעריך'. עדויות למנהג זה נמצאו על שברי משקופים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות באזורים שונים בארץ, וכן בפתחי בתי השומרונים בשכם ובחולון עד היום.
בקומראן נמצאו כשלושים שרידים של יריעות תפילין שונות. הפרשיות של התפילין הקומראנית רחבות יותר מפרשיות התפילין שלנו וחלקן כוללות גם את עשרת הדיברות.
חז"ל מיעטו בוויכוחים פומביים עם מתנגדיהם. לשיטתם, עצם הוויכוח נותן לבר הפלוגתא במה לגיטימית ומעמד מוּכָּר, שחז"ל רצו לשלול ממנו. במקום להתעמת עם היריב העדיפו חז"ל לקבע בקרב העם הלכה לעומתית; הלכה שסותרת לחלוטין את דעת היריב. ובלשונם: 'להוציא מליבם של צדוקים/מינים/רשעים/סכלים וכדומה.
המשנה מלמדת על מקומן המרכזי והיומיומי של עשרת הדיברות בבית המקדש. משנה מסכת תמיד פרק ה משנה א:
 

אמר להם הממונה (לכוהני המשמר) ברכו ברכה אחת והן ברכו, קִרְאוּ 'עשרת הדברים', 'שמע' 'והיה אם שמוע' 'ויאמר'.

 
נמצאנו למדים שמידי יום ביומו קראו הכוהנים במקדש את עשרת הדיברות בסמוך לשלוש הפרשיות של שמע ישראל. בטעם הדבר כתב הרמב"ם בפירושו למשנה:
 
והטעם שקוראים עשרת הדברים בכל יום מפני שהן יסוד הציווי ותחילתו.
 
אלא שכנראה אי שם במאות הראשונות לספירה, היו שטענו שרק עשרת הדיברות נִתְּנוּ למשה בסיני, ושאר התורה משה אמרה מדעתו. גישה זו תאמה מאוד השקפות נוצריות, שדגלו בצמצום עד כדי ביטול המצוות המעשיות.
כדי להרחיק ולסלק דעה שגויה זו, בטלו חז"ל את קריאת עשרת הדיברות במקדש. תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק א דף ג טור ג /ה"ה:
 

בדין הוה שיהו קורין עשרת הדיברות בכל יום ומפני מה אין קורין אותן מפני טינת/טענת המינין שלא יהו אומרים אלו לבדם ניתנו לו למשה בסיני.

 
לוויכוח על מקומן של עשרת הדיברות עקבות ברורות בספרות ההלכה היהודית. יש שקראו עשרת הדיברות בכל יום ויש האוסרים לעשות זאת בציבור ומתירים רק ביחיד. יש העומדים בעשרת הדיברות ויש המקפידים דווקא לשבת, כדי שלא יאמרו שיש לפסוקים אלו מעמד מיוחד.
קרוב לוודאי, שמעמדן המיוחד של עשרת הדיברות בביתא ישראל התקבע במנהג העדה בתקופה קדומה. הוויכוחים המאוחרים יותר (תקופת המשנה, המאות הראשונות לספירה) שנבעו מחשש למדרג בתוך תרי"ג מצוות ומאבק בנצרות, לא נודעו בקרב ביתא ישראל, שכנראה כבר התנתקו מכלל העם באותה תקופה. 
 
תגובות

הרב יואל בן נון, כא שבט תשע"ג

אכן, זו הוכחה חשובה נוספת, שהקשרים בין ירושלים לבין ביתא ישראל הם מימי בית
שני, ואחרי חורבן ירושלים, וחורבן יהדות אלכסנדריה במרד התפוצות, נותק הקשר
כמעט עד ימינו. בימי בית שני עדיין אמרו כל ישראל עשרת הדיברות עם קריאת שמע, כמפורש במשנה. המשנה והתלמוד כבר לא יכלו להגיע לאתיופיה כי הקשר נותק. ברוך השם שזיכנו לראות בחידוש הקשר.
_____

קס סמאי אליאס, כב שבט תשע"ג

תגובות מעניינות מאוד לנושא מעניין.
עשרת הדברות אצל ביתא ישראל הנו היסוד בקיום המצוות של התורה , ולכן מגיל צעיר כל ילד יהודי צריך לדעת את עשרת הדברות בעלפי ולשנן אותה בכל מני טקסים  דתיים וכן בקידוש של שבת .
_____

מתוקו אלמו, כז שבט תשע"ג

לאחר עיון קצר על הדברים הנפלאים על המעמד המיוחד שיש לעשרת הדיברות בביתא
ישראל, אוסיף מתוך החוויה האישית שלי בילדותי על  לימוד של עשרת הדיברות.
בכמה ערבים מימות השבוע אחי הגדול ואני היינו עומדים מול אבא שיחי' ומלמד
אותנו עשרת הדיברות בע"פ, כיצד היה נעשה הלימוד? הלימוד היה בעמידה מתוך הכבוד והמעמד שיש לעשרת הדברות וכפי שמשה קיבל את התורה מהר סיני, אבא היה יושב ואומר את הברכה 'איתבארך אגזיבהר אמלכ ישראל' ואנו היינו חוזרים אחריו, 'איתבארך אגזיבהר אמלכ ישראל' וכן הלאה וכל ערב היינו מוסיפים את ההמשך הברכות, כמובן בחזרה על הראשונות. וכך היינו
מגיעים לכל עשרת הדיברות שאנו מכירים היום.
מחבר:
דר' יוסי זיו