כיצד נכון לומר: הנני או אני; הנכם או אתם; הריני או אני?

לפי האקדמיה ללשון העברית "הנני" פירושה "הנה אני", וזו לשון הדגשה. 
במכתב או בחוזר ראוי לכתוב בשפה פשוטה – "אני". 
כך גם במילים: אתה, הוא, היא, אנחנו וכו' (ולא הנך, הִנּוֹ, הִנָּהּ, הננו וכו')
(הִנּוֹ, הִנָּהּ = הִנֵּה הוא, הִנֵּה היא).
השימוש במילים אלו ודומותיהן מעיד לכאורה על כתיבה גבוהה ומלומדה. 
בלשון הדיבור אומרים "אני" ולא "הנני", ובכתיבה רבים מנסים לייפות את הלשון במילים אלו.
מרבים להשתמש במילים אלו כותבי מכתבים וגם משפטנים, ואין הם מתכוונים אלא למשמעות הפשוטה של "אני".
ראוי אם כן לכתוב כפי שאומרים בלשון הדיבור: אני מאשר את קבלת מכתבך
(במקום הריני לאשר את מכתבך); אתם מוזמנים ל... (במקום הנכם מוזמנים);
מאמר זה הוא... (במקום מאמר זה הִנּו...); אמנות זו היא... (במקום אמנות זו הִנָּהּ...); אני סטודנט במכללה (במקום הנני סטודנט...); אני גר בירושלים (במקום הריני גר...).
ראוי להדגיש ש"הנני" היא לרוב לא מילת נוכחות (אני כאן!) אלא מילת נכונות, הנני מוכן ומזומן לפקודתך, כמו למשל "את מי אשלח... ואומר הנני שלחני". "אברהם אברהם – ויאמר הנני". 
לכן כאשר המורה בודק נוכחות אין זה ראוי שהתלמיד יענה "הנני", שמא יימצא אומר דבר שאינו אמת...

(מתוך לאה צבעוני, עברית כהווייתה, עניינים כלליים)

חזרה לדף פינת הלשון