מה נכון לומר:זו או זאת? איזה או איזו?

פינת הלשון
"זו" ו"זאת" – היינו הך לנקבה. ["זאת" נפוצה במקרא ו"זו" - בחז"ל].
[במקרא מופיעה הצורה "זו" (בשורוק) ופירושה - ש....; אשר].
זה – בזכר (הספר הזה); זאת – בנקבה (המחברת הזאת).
אלו או אלה – רבים (אלו/אלה הספרים/המחברות).
אלה – בלשון המקרא, כגון: אלה הדברים אשר תדבר; אלו – בלשון חכמים, 
כגון: אלו דברים שאין להם שיעור.
היום ניתן להשתמש בשתי הצורות גם לזכר וגם לנקבה.
"איזה" - לזכר, "איזו" - לנקבה [שתיהן מקורן מחז"ל; אגב, במקרא מופיעות הצורות "אי זה" כשתי מילים ולא כמילה אחת].
הערה: יש להבחין בכתיב חסר הניקוד בין שתי הצורות: 
אילו – מילת השאֵלה [אילו (=אי+אלו) מאכלים אכלת היום?];
אלו – מילת רמז לרבים [אני אכלתי את המאכלים האלו/האלה].
 

 
 


 

 

מחבר:
ברוש, יעל