כאשר שני השמות בזכר אומרים "כאחד", כגון השרים והאורחים דיברו כאחד. כששני השמות בנקבה אומרים "כאחת", כגון במסכת כלאיים נאמר: "הזורע חיטה ושעורה כאחת". אם שם אחד בזכר ושם אחד בנקבה אומרים "כאחד" (כפי שמשתמשים בלשון זכר בפנייה לקהל שבו גברים ונשים), כגון אצל ביאליק מופיע: צחצוח חרבות עם רננת התהלים כאחד.